בת שנתיים מתוסכלת שלא מצליחה

שלום לך,
ייתכן שבמקום לייצר אווירה משחקית וכייפית יש אווירה של ציפייה דרוכה והישגיות סביב המשחק המשותף שלכן. הרבה תלוי במה את משדרת לה, איך את נהנית מהמשחק או מחכה לראות מה יצליח ומה לא, ואם המשחק הוא כבר לא משחק אלא סוג של הוכחה להתפתחות שלה ולאינטילגנציה שלה. אפשר לנסות להפוך את כל העניין להרבה יותר משחקי מצחיק וכייפי, למשל, להחליט שהמטרה היא בכלל לא לבנות מגדל אלא דווקא להרוס אותו, ואחרי ששמים שתיים שלוש קוביות אמא נותנת מכה והכל נופל ונורא צוחקים ונהנים, ואחר כך תור של הילדה להרוס וכו'. ובכלל להגיב לטעויות בהרבה הומור, וגם לתת דוגמא אישית, אפילו לטעות בכוונה ולעשות מזה הצגה קטנה, כמה זה מצחיק שלא יצא כמו שהתכוונו וכו'. אחרי שתצליחו לייצר מצב של שימוש במשחק לצורך הנאה ושחרור, אני מקווה שגם החרדה הכללית שאת מתארת מכך שדברים הם לא במקום ומיד צריך להחזיר אותם תשתחרר, כי למשחק יש כוח מרפא ורכישת היכולת לשחק בהנאה חשובה לא פחות מפיתוח אינטילגנציה והישגים.