מחשבות לא טובות

שלום רב.
בתי בת שש וחצי, תלמידה בכתה א'.אני שמתי לב מתחילת שנת הלימודים שקצת קשה לה, למרות שהיא שולטת היטב בחומר ויש לה הישגים יפים. היא נהיתה יותר רגישה, הכנת שיעורי הבית מושכת עד הדקה 90 בכל תירוץ אפשרי וכמה פעמים באמת היו צעקות בעניין. אני מתכוונת שאני התרגזתי. אתמול זאת הפעם השניה שארעה משהו שדי הדאיג אותי. בבוקר הינו בסופרלנד, בצהריים נחנו קצת ובערב הלכנו לבקר את בני הדודים שלה שהם שיחקו נהדר. חזרנו הביתה די מאוחר בעשר וחצי בערך ואמרתי לה להחליף בגדים ולהכנס למיטה. הילדה בקשה לשחק במחשב אבא שלה אמר שהשעה מאוחרת וצריך ללכת לישון ולא לשחק. הילדה התחילה לבכות חזק מאוד ולבעוט ברגליים. לשאלתי למה את כל כך בוכה הרי תוכלי לשחק מחר. היא ענתה שהיא בוכה לא בגלל המחשב אלא בגלל דברים אחרים. לקח לי כמה דקות לדובב אותה על איזה דברים אחרים מדובר. היא אמרה שיש לה מחשבות לא טובות בראש כל הזמן. שאלתי אותה איזה מחשבות והיא אמרה שכאחת הפעמים היא שיחקה עם בן דוד שלה בכדור וקיבלה מכה מהכדור בבטן (זה היה לפני כחודש וחצי), זה לא נעים לה והיא חושבת על זה. עוד היא אמרה שהיא חושבת על כך שאני התרגזתי עליה בגלל שהיא לא רצתה לעשות שיעורים (גם זה היה לפני כחודש). היא חושבת על הדברים האלה ובוכה בגללם לעיתים קרובות. אמרתי לה שלכולנו קורים דברים לא נעימים ואנחנו עצובם כשזה קורה ויכולים אפילו להיות עצובים במשך כמה ימים, אבל אחר כך קורים דברים טובים ואנחנו ממשיכים הלאה. הילדה אמרה שאני לא מבינה אותה ושהיא לא יכולה להפסיק לחשוב על הדברים הרעים זה כל הזמן בראש שלה ושהיא לא כמו כולם. דיברנו עוד קצת היא נרגעה והלכה לישון. כמו שאמרתי זו הפעם השניה כשברגע שקצת כועסים עליה היא מתחילה לבכות מאוד חזק ואומרת שהיא בוכה בגלל מחשבות לא טובות שיש לה בראש. בפעם הקודמת היא סיפרה שהיא חושבת על הילדת מגן חובה שהציק לה בשנה שעברה. בנוסף היא אמרה כמה פעמים בבקרים שהיא בכתה בלילה. אמרתי שחבל שלא שמעתי הייתי באה אליה והיא ענתה כי בכתה ממש בשקט. אני מאוד מודאגת שהיא לא יכולה לשחרר את הדברים העצובים שקורים ולהמשיך הלאה. זה נראה כאילו היא "נתקעת" בדברים השליליים דווקא. מה לעשות ומה להגיד לה? תודה וסליחה על האורך