אובססיה לאבא - מה עושים???

שלום חגי
ראשית, צר לי על זמן המתנה ארוך לתשובה, שנבע מתקלות טכניות במערכת הפורום.
התנהגותו של בנך תואמת מאוד את גילו. סביב גיל שנתיים מגלים ילדים שתי תגליות חשובות: את נפרדותם ואת כוחם היחסי בעולם. הנפרדות הינה ההבנה שהם יישויות נפרדות ושאנשים אחרים הינם יישויות נפרדות בעלות צרכים ורצונות משלהם. הידיעה הזו הינה בד בבד מרגשת ומפחידה. לפיכך, ילדים בגיל זה מגלים הן התנהגויות עצמאיות (כגון בדיקת גבולות) והן התנהגויות של היצמדות). אכן, בד"כ ההימצדות היא לאמא. מדוע אצלכם זה לא כך? זה כבר לחשיבה שלכם. אולם, אם הילד מצא בך דמות עימה הקשר הוא יותר צמוד, אין כל רע בכך. זה יעבור עם הגיל ועם תרגול והתפתחות ההבנה של הנפרדות.
מה שכן ניתן לעשות הינו לומר לילד משהו על הנפרדות הזו. למשל: " שמתי לב שכשאני בא הבייתה אתה נורא רוצה אותי כל הזמן לידך וצמוד אלייך. אולי אתה עוד פוחד כשאני מתרחק או כשאני מדבר עם אמא". הידיעה שלו שאתה מתבונן ומבין את המתחולל בעולמו הפנימי תקל עליו מאוד.
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית - מומחית לגיל הרך.