בן 2 ו-9 חודשים שנולדה לו אחות

שלום רוני,
ייתכן שהגמיה מהמוצץ לפני הלידה לא הייתה מתאימה מבחינתו. לא נורא. קודם כל לא הייתי מתערבת ישירות בעניין מציצת השרוול. זה לא יישאר לנצח. הייתי נותנת לו להיגמל מזה בקצב שלו. כן הייתי בודקת עוד דרכים שבהן אפשר ללמד אותו להרגע. למשל אם אתם מבינים שזה קורה עקב עלבון, זה יפה ששמתם לב, עכשיו חשוב ללוות את העלבון שלו במילים שיעזרו לעבד את העלבון ולהתגבר עליו, בשלב זה יחד עם מציצת השרוול, אל תילחמו בו. אבל אפשר להגיד דברים כמו: "זה היה לא נעים, נעלבת" אם אתם חושבים שהוא נעלב בצדק, תנו לו גיבוי, תגידו לו שהוא צודק, תנו לו דרכים לפתור את הסיטואציה כמו לדבר מי שהעליב אותו, או אם זה אתם - התנצלו והודו בטעות. אם אתם חושבים שהעלבון שלו לא הכרחי - דברו איתו, תנו לו כלים להבין אחרת את הסיטואציה, הציעו לו משהו נעים יותר לעשות כדי ללמד אותו להסיח את דעתו ולא להתחפר בכאב וכו'. אני מאמינה שעם הזמן השרוול ייהפך לפחות רלוונטי עבורו.