שינוי בהתנהגות

שלום לך
לא הבנתי מדוע את אומרת שעשית הכל כדי שלא יקנא. את לא באמת יכולה למנוע מילד להרגיש רגשות שליליים. זה טבעי ונורמלי ולא סוף העולם. בודאי שהוא מקנא. לא מתפקידך ולא מיכולתך למנוע ממנו לקנא, אלא את אמורה לעזור לו להתמודד עם הקנאה, להבין שהיא טבעית, שמותר לקנא, אסור אומנם להרביץ אבל מותר להרגיש רגשות שליליים ומותר אפילו לבטא אותם במידה. במילים, בציורים, בבכי לפעמים וכו'. כמובן שזה טוב שנתת לו זמן לחוד וכו'. אבל אם את חשה שאם הילד שלך מרגיש רגשות שליליים זה אומר שאת אמא לא מספיק טובה,אז נוצר מצב שהוא לא מקבל ערוץ לבטא אותם, ואז הם מצטברים אצלו ויוצאים הרבה יותר חזק.
חשוב שתתני לו גיטמציה לכעוס ולקנא, דברי איתו על כך שלפעמים כולנו מרגשים דברים לא נעימים, וזה בסדר זה מותר, כל הילדים הבכורים מקנאים לפעמים באחים הקטנים, וגם האחים הקטנים מקנאים בגדולים, וזה בסדר לגמרי. במקביל חשוב כמובן להמשיך להקדיש לו זמן איכות וגם להציב גבולות בצורה סמכותית וברורה. אם את לא מצליחה כדאי שתפני להדרכת הורים מסודרת.

איך אני פונה להדרכת הורים

שלום לך,
זה תלוי באיסור המגורים שלך ובהעדפה שלך האם לפנות באופן פרטי או למרפאה ציבורית. בעיקרון יש לך אפשרות לפנות לאחת ממנהלות הפורום שעובדות באיזור שלך, אם יש כזו, או לפנות לפסיכולוגית בית הספר לבקש המלצה על פסיכולוג או פסיכותרפיסט שעובד עם ילדים ונותן הדרכת הורים באיזור שלכם או מרפאה ציבורית באיזור.
בהצלחה.