מרביצה לעצמה ונושכת

שלום חן,
באמת ללטף במקום להרבית זה לא נותן לה פיתרון, כיוון שמה שאת עושה במילים האלה זה בעצם אומרת לה שאין מקום לתוקפנות שלה. אבל בכל זאת יש תוקפנות, אז מה היא אמורה לעשות איתה?
תוקפנות היא דבר טבעי, ואפילו חיובי אם עושים בו שימוש נכון. ללא תוקפנות אין בעצם אמביציה, הישגים. תחרות ועוד דברים לא כל כך שליליים שדוחפים אותנו קדימה בחיים. לכן במקום להגיד לה ללטף, אפשר לתת לה למעוך כדור ספוג, או להרביץ לבובה, או לנסות להמשיג במילים את הדבר שלדעתך בגללו הרביצה לעצמה בראש, אולי היא מתוסכלת כי לא קיבלה ממתק, אולי היא כועסת על משהו. מעבר לזה קחי בחשבון שהיא ילדה מאוד קטנה. ילדים בגיל הזה נוהגים לנשוך, הם לא מודעים לכאב שנגרם לאחר ולוקח זמן עד שהם גדלים וזה יותר מובן להם. לכן אין טעם להיות מתוסכלת, צריך סבלנות עד שתגדל קצת ותבין יותר, ובינתיים לנסות לתת לה כלים למצוא מוצא מקובל יותר לתוקפנות שלה.