דופק את הראש

שלום גלית.
אכן התלבטות קשה ואני לא חושבת שיש תשובה חד משמעית בנושא. אני חושבת שאתם צריכים, בראש ובראשונה להחליט מה הכי טוב לכם. גם אחרי שתתגרשו שניכם תוכלו (אני מקווה) לתמוך בשני הילדים. אני מקוה שבן זוגך יוכל לקחתו אליו, ואולי אף יותר כאשר תערך הפרידה. בהרגשה שלי (שהיא לא התשובה הנכונה דווקא....) התקופה שלאחר הלידה היא תקופה קשה של הסתגלות. הקושי הוא של כולם (אולי את לא זוכרת). השאלה האם בן זוגך יהיה שם בשבילך ובשביל הילד בתקופה זו יותר אם עדיין תחיו ביחד. אני חושבת שזאת השאלה שצריכה להישאל. אם את מרגישה שהוא לא יהיה שם ושרמת המתח תגבר אם הוא יהיה אז אולי עדיף לערוך את הפרידה עכשיו.
לפני שאתם נפרדים אני מציעה לבנות רשת תמיכה (הורים, חברים אולי אפילו עזרה מקצועית) שיוכלו להיות שם בשבילך ובשביל הילד הבכור.
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית

שלום לך.
התופעה של דפיקת הראש ברצפה סביב תסכול היא תופעה מוכרת, ותעבור עם הזמן. אין מה לדאוג. כיוון שהילד שלך הוא מילולי, הייתי אומרת לו משהו בנוסח: "שמתי לב שהיום כשלא קיבלת שוקולד עשית בום לרצפה כי אתה כועס שלא קיבלת מה שרצית". העובדה שהוא שומע שיקוף לעולמו הפנימי תעשיר ותרחיב עולם זה וכן תלמד אותו שניתן להשתמש בשפה על מנת לבטא תסכולים (ועד שהוא יעשה זאת זה ייקח זמן... קחי בחשבון)
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית