ילדה בת 5 אשר מבקשת להחליף אותי

שלום סוזי,
קודם כל את יכולה להרגע, הילדה שלך אוהבת אותך מאוד. עם זאת, כמו כל ילד, כנראה שלפעמים היא כועסת עלייך, או חוששת או חשה תחושות שליליות אחרות, והפיתרון שלה לכך הוא לפנטז על אמא אחרת, טובה יותר. יש הרבה ילדים בגילאים האלה שלמשל מפנטזים על כך שהם מאומצים, ושיש להם הורים טובים יותר במקום אחר. זה נורמלי וטבעי. לא הייתי מגיבה לזה ישירות או כועסת על כך, אבל כן הייתי מבררת איתה לגבי המקומות שיש לה תחושת שליליות כלפייך, ומעודדת אותה לדבר איתך על כך באופן גלוי, כדי שאפשר יהיה להסביר, לפתור, לתקן או פשוט להשלים עם זה שזה ככה. יכול להיות שאם היא תוכל לבטא את חוסר שביעות הרצון שלה בצורה יותר ישירה היא לא תזדקק ל"חילופי אימהות".

תודה רבה סמדר על התשובה המהירה
שאלתי את ילדתי לאחר מקלחת בזמן ההתלבשות למה היא רוצה להחליף, אז היא אומרת שהיא לא רוצה והתבלבלה ומחבקת ומנשקת מיוזמתה.
גם כשהיא מבקשת אמא אחרת היא עושה את זה ברגיעה ולא בודקת את תגובתי (בפעם הראשונה התעלמתי לגמרי, ובפעם השניה שאלתי אותה כאמור לאחר מקלחת ולא מיד)
אני יודעת שהיא מאוד אוהבת אותי, אני מרגישה את זה אבל מאוד מפריע לי שאני לא מבינה מאיפה זה מגיע ולא מצליחה להבין גם מאיפה זה מגיע
חשוב לי להבין אותה ולהבין במה אני לא בסדר ומה גורם לה לחשוב/לכעוס אלי
אני לא מכחישה שזה פוגע ומעליב....

שלום סוזי,
זה באמת לא יעיל לשאול אותה למה היא רוצה להחליף, כי היא מרגישה המון אשמה וחרדה סביב המשאלה הזו, וגם הסיבה לא בהכרח נמצאת במודע שלה והיא לא מקשרת בין הסיבות שלה לרצון הזה. הכוונה שלי הייתה לבדוק את הנושא בצורה יותר עקיפה, למשל לשים לב למקומות שקשה לה עם התגובות שלך, מה היא עושה אז? היא אומרת משהו, כועסת, מסתגרת? אולי בכלל נראה לך שאין דבר שהיא לא מרוצה ממנו כי היא ממש ממש לא מראה את זה. הייתי מדברת איתה באופן כללי, על כך שמותר לפעמים לכעוס על אמא או לא להסכים איתה, ושאם היא תרגיש ככה פעם היא מוזמנת להגיד לך בלי לחשוש. והייתי עוזבת את זה. סביר להניח שהיא לא תגיב באותו רגע, אבל יכול להיות שההזמנה שלך תישאר אצלה בלב והיא תעשה בה שימוש כלשהו בהמשך.

תודה רבה סמדר,
אני חושבת שעלית על משהו, לפי דעתי היא מצד אחד ילדה עליזה חייכנית (כמעט לא נתונה למצבי רוח משתנים), הסביבה מתפעלת מהעחיזות שיש בה (כולל הגננות) אבל מצד שני כמעט לא מרוצה מכלום. לדוגמא, איך היה בגן? תשובה "לא טוב", למה? אני שואלת, תשובתה "ככה". לא מרוצה מהבגד שהיא לובשת וטוענת שהלדים בגן יגידו לה שהיא מכוערת, לא מרוצה מהשם שלה, לא מרוצה מהחדר שלה (עברנו דירה לפני כשנתיים). גם לגבי הצגות, סרטים ובילויים תמיד מסתיימים בזה שהיא אומרת לאחר שאני שואלת אותה איך היה ב "לא טוב",ב"לא כייף" בקיצור לא מרוצה מכלום
האם זה קשור לאופי או למשהו אחר?
שוב תודה מקרב לב! סוזי

שלום סוזי,
זה לא אופי, אלא סוג של חוסר ביטחון או חרדה. למעשה היא לא מרוצה מעצמה או לא בטוחה שאם יש משהו טוב הוא יישאר טוב ולא יהרס ולכן אולי עדיף מראש להחליט שהוא רע כדי לחסוך את החרדה לאבד אותו. . מה הסיבה - אני לא יודעת, זה יכול להיות קשור לביקורתיות רבה בבית, או לתחושה שדברים טובים נהרסים מהר, ועיקר הדגש הוא על מה שרע. תנסו לבדוק האם גם מישהו מההורים מסתכל ככה על העולם, או עליה באופן ספציפי, ייתכן שזה עובר אליה גם אם אתם לא מתכוונים.כמו כן תבדקו האם מישהו סובל מחרדה או סבל מחרדה על לפני כמה זמן.