ילד בן שנתיים וחצי מרביץ

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • ילד בן שנתיים וחצי מרביץ
    izyh
    29/04/2011

    שלום רב,

    בני הבכור בן שנתיים וחצי. הוא ילד מאוד חכם ובעל אוצר מילים מאוד רחב.
    לאחרונה הוא החל להרביץ בעיקר לי ולעיתים גם לבעלי. כאשר אני מחתלת אותו או מלבישה אותו הוא בועט בי. אני אומרת לו שזה לא נעים לי ומבקשת שיפסיק, והוא ממשיך לבעוט ומתגלגל מצחוק. אני תופסת לו את הרגליים כדי שיפסיק לבעוט והוא ממשיך להלחם בי ומתחיל לבכות. אני אומרת לו שאם ימשיך יקבל עונש (לא לראות דורה ועוד תוכניות בטלויזיה/מחשב) והוא ממשיך בכל זאת, אז אני מפעילה את העונש (לעיתים רק סדרה אחת אני אוסרת עליו ולעיתים אוסרת עליו בכלל לראות סרטים).
    עונש נוסף שיצא לי לתת לו, הוא שלא ילך לגן שעשועים.
    כאשר יש יום שיש לו עונש (אם הסיפור קורה בלילה, העונש מופעל למחרת - "מחר לא תראה ...."), הוא מבקש סליחה ומצפה שאוותר על העונש. אני לא מוותרת על העונש אך אומרת לו שסולחת לו.
    למחרת העונש הוא מתנהג למופת ואז הוא אומר: "אני אקבל דורה" ויום למחרת שוב מתנהג גרוע. כלומר יוצא יום כן יום לא, הוא מקבל עונש.
    אני כבר מיואשת מהמצב.
    האם אני פועלת נכון או שיש לכם המלצה איך להגיע למצב שיהיה יותר מיום כן יום לא.
    אתמול כבר הגעתי לידי בכי (לא לידו כמובן) מכל המצב המיאש הזה. אנא, עזרו לי.
    שתי הערות לציון.
    1. בגן אומרים לי שהוא מתנהג מאוד יפה ולא מרביץ,
    2. יש לו אחות בת כ-5 חודשים שהוא מאוד מאוד אוהב אותה, מלטף אותה ומנשק ולעיתים מרוב אהבה מחבק חזק עד כאב אבל באמת רק מאהבה ובלי שום רצון להכאיב.

    אודה על תשובתכם.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    ילד בן שנתיים וחצי מרביץ

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • ילד בן שנתיים וחצי מרביץ - תגובה

    סמדר ריינר
    29/04/2011

    שלום לך,
    קודם כל אני ממליצה להפסיק עם העונשים. את בעצמך רואה שהם לא יעילים, לעומת זאת הם גורמים נזק ומשפילים את הילד. הילד שלך לא מתכוון להכאיב לך, תוקפנות היא דבר מולד, טבעי וחשוב. ללא תוקפנות אין הישגיות, אין אמביציה, אין סקרנות ואין יכולת להגן על עצמנו ולהיות אסרטיבים. הילד שלך הוא עדיין קטן, הוא חוגג את הגופניות שלו, מבחינתו הוא משחק איתך. חשוב לא להעלב מזה או לראות בכך התנהגות מדאיגה. בשעה שזה קורה את יכולה לבחור באחת משתי התנהגויות - אחת היא לשחק איתו, להתייחס לכך בהומור, להבין שהוא צריך להוציא תוקפנות כרגע ולתת לו דרכים חלופיות להוציא את התוקפנות - למשל למעוך כדור ספוג, או להרביץ לכרית או לבובה, לעושת את ביחד איתו, לעודד אותו "יותר חזק " וכו'. יש סיטואציות שבהן זה לא מתאים, ושם צריך להגיד לו בתקיפות להפסיק וגם לעצור זאת פיזית עם יש צורך וזהו. אין צורך להגזים בתגובה, לנאום נאומים, להגיד "זה לא נעים" (זו תגובה מאוד לא אסרטיבית ולא עוזרת) ולהעניש. להיפך- כמה שפחות תעשו דרמה מהעניין, כך הוא פחות יקבל תשומת לב סביב הנושא הזה וההתנהגות תדעך. זה לא אומר שאתם מסכימים להתנהגות- אתם מפסיקים אותה באסרטיביות, אבל אתם גם לא עושים ממנה דרמה, יש הבדל.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו