מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- התקפי זעם בגיל כמעט 5דנה01/05/2011
שלום לכן,
בני בן ה-5 מפגין כלפינו התקפי זעם ואינני יודעת כיצד לנהוג עמו.
לדוגמא: הילד שואף לעשות דברים לבד בעצמו. בכל פעם שמשהו הכי קטן לא מצליח לו או לא לפי רוחו הוא מתפרץ, זורק חפצים, מבלגן את החדר ומתחיל לדבר אלי ואל אביו באופן לא ראוי לדוגמא " אני לא רוצה אותכם" , " אני אברח מהבית הזה" ואמרות מהסוג הזה.
מדי פעם הוא מסתגר בחדרו ואומר שהוא כועס, מפריע ומציק לאחותו הגדולה (בת 8),
ממעט להעסיק את עצמו, רב הפעילות שהוא מעדיף זה לראות טלויזיה למרות שאני משדלת אותו לעשות דברים אחרים.
אינו יודע לדחות סיפוקים, מרבה לבכות ולעשות סצנות.
שאלתי היא כיצד עלי לנהוג, איך עלי להגיב בשעה שבה הדברים הללו מתרחשים, האם גישה רכה ומפייסת או גישה קשה וקשוחה. האם עלי לפנות לייעוץ פסיכולוגי?לציין אין שינוי במשפחה או בבית ולא עברנו שום ארוע ש"יצדיק" את ההתנהגות הזאת
אני ממש מודה לכן.דנה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר התקפי זעם בגיל כמעט 5 - תגובה
סמדר ריינר01/05/2011שלום דנה,
מאוד בולטת הביקורתיות שלך כלפי בנך. אני מניחה שיש לו גם כמה תכונות חיוביות אך קשה לך לראות אותן כרגע. אני מתרשמת שבנך נכנס לתפקיד משפחתי של מי שמבטא את התוקפנות במשפחה. אם זה כך אולי כדאי לפנות לטיפול משפחתי.
לגבי שאלתך איך להגיב באותם רגעים, בגישה רכה או קשוחה, התשובה שלי היא לא זה ולא זה. אלא בגישה עניינית, שמנסה לברר מה קרה, ולהציע לו דרכים אחרות לפתור את הבעיה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אובססיבים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
