בן שנתיים ושמונה חודשים.

שלום . בני בן שנתיים ושמונה חודשים . נמצא במסגרת כבר כשנה שאותה הוא מכיר והתרגל אליה. היינו בחופשת פסח שבה הגן לא היה פעיל במשך כעשרה ימים. כשחזרנו לגן קרה מה שצפיתי ממש שיקרה : קושי ובכי כל בוקר כשמגיעים לגן, ממש בכי עם דמעות .הסייעת אומרת שאחרי שאני הולכת הוא נרגע ואני מניחה שזה נכון. ( לפני שיצאנו לחופש הוא לא היה בוכה בכניסה לגן ) . זה כאילו שהתחלנו מסגרת חדשה. אנחנו כמובן מנסים לא להתרגש יותר מדיי ולא לשדר לו לחץ , אך כבר כמה ימים זה ככה. שאלה נוספת: הוא נורא חושש מאנשים שאינו מכיר. עם הבני דודים לדוגמא הוא אוהב לשחק ולחבק אותם , אבל אנשים זרים שאנו פוגשים הוא ממש נרתע מהם. אם הוא על הידיים שלי ואני מדברת עם מישהו שהוא לא מכיר או עוד לפני שאני מדברת עם מישהו אחר אז הילד מיד מסובב את הראש לכיוון השני, העיקר להימנע ממפגש עם אדם זר. דוג' נוספת: במסיבת חנוכה בגן -הילד לא השתתף כללל ולא רצה לרדת מהידיים שלי ובכה ( מה שעיצבן את הגננת ) לאורך כל המסיבה היה עצבני . כשנגמרה המסיבה והלכנו הבייתה הוא נשם לרווחה . אתמול היינו במסיבת יומולדת של אחיינית שלי גם לא רצה לרדת מהידייים ולא רצה לעשות כלום ממש מפחד .היו שם הרבה אנשים יחסית משהו כמו 10 מבוגרים ועוד 10 ילדים בגילאים שונים . רק כאנשים התחילו ללכת אז הוא השתחרר והרגיש יותר בנוח ( הוא גם מכיר את הבית שלהם כי אנחנו מגיעים לעתים קורובות ) . הרבה פעמים אני חושבת עם עצמי מה הבעיה ? כל הילדים אתמול היו ממש רגועים ומשחקים ולא צמודים להורים ואילו רק שלי על הידיים לא מתעניין בסביבה...
למה זה קשור? לבטחון עצמי? ( הגננת אומרת שאין לו ) לחרדה? ביישנות?
איך לעזור לו?
עוד מספר חודשים הוא עולה לגן עירייה והוא כמובן יהיה בין הקטנים שמה ואני קצת דואגת..
תודה על המענה.