גמילה מחיתולים - עצירויות

שלום עדי,
קודם כל הומור יש במשפחה שלכם, כך שכבר אפשר לקחת הכל יותר בקלות:-)
יכול להיות שמה שקרה הוא שהתלהבתם יותר מדי. זה גם מפעיל לחץ. אם הילד רצה מעצמו לעשות בשירותים וגם הצליח, הגאווה והשמחה מספיקים. מעבר לגבול מסויים, אם עושים מזה הרבה יותר מדי עניין, כל הסיפור נהפך להיות ממוטיבציה שלו משהו שצריך נורא להצליח בו כדי לשמח אתכם, וזה מלחיץ.
הייתי מניחה לו כדי שלאט לאט יתחיל להשיבה לעמו את ההרגשה שהוא מנהל את העסק. בניגוד להמלצת הגננת לא הייתי נוקטת בטקטיקה של "לא לאפשר" או כן לאפשר, כלומר מנסה לנטרל כל מימד של כוחנות והכרחה. כן הייתי מסבירה לו ומציעה לו.
בלי לחץ. הוא לא חייב להסכים איתכם באותו רגע, תנו לו אפשרות לעכל את הרעיון ולבקש מכם טיטול, או ללכת לשירותים.

את צודקת יש אפשרות שהתלהבנו קצת יותר מידי ויצרנו לחץ ציפיות.
שני דברים נוספים:
1. כחלק מהצעות השומרונים הטובים יועץ לנו גם לא "לבלבל" את הילד.
כלומר, שאם כבר הוא ביקש תחתונים ורוצה להשאר בלי חיתול לא להחזיר לו את החיתול יותר (חוץ מבלילות כמובן ואז להשתמש בpullups).
אכן כך?

2. מקרה שקרה אתמול - אחרי שנת צהרים והיות והחיתול כבר הגיע לברכים וניקה את הריצפה (שזה דווקא יתרון) דנו באפשרות להחליף או ללבוש תחתונים.
בהתחלה היה רצון ואפילו ניבחרו תחתוניםהסברתי לו בקצרה (מאוד) שמרגע שהתחתונים במקומם כל פיפי סופו בשרותים. שניה לפני ההלבשה הוא התחרת.
שאלתי - זרמתי איתו והחזרנו את החיתול, האם פעולות מסוג זה הם "משחקי" החזרת שליטה? האם הייתי צריכה לעשות אחרת אולי לא הייתי צריכה לדבר על השירותים כלל?

אני בטח נישמעת אמא היסטרית משהו... אבל הנושא חשוב לי גם בגלל נפשו של ילדי וגם בגלל שיש לי עוד זוג תאומים בני 7 חודשים בבית ולא הייתי רוצה שלא ללמוד מטעיות.

שלום עדי,
אכן כדאי שתשחררי לחץ. הניחי לנושא, פשוט תשדלי להפסיק לעסוק בו, להפסיק גם להתייעץ בקשר אליו, הייעוצים השונים מבלבלים אותך. הניחי לילד לזרום, ויהיה בסדר. זה לא נורא אם תטעי, וגם לא נורא אם לא תלמדי תמיד בצורה מושלמת מטעויות. יותר נורא אם תהיי לחוצה מדי.