התנהגות חריגה

שלום,

בני בן 4 וחצי ילד שני במשפחה לאחות בת 15ובימים האחרונים (3 ימים) החל לבכות בגן בסמוך לשעה שאני אוספת אותו מהגן. מאוד חשוב לי לציין כי הוא לומד בגן זה זו השנה השלישית. הוא ילד ביישן ומופנם בחברה. ניתן לומר כי הוא יצר קשר טוב עם הגננת ועם הילדים בגן משחק אך יש לו 2-4 חברים שהוא מעדיף לשהות בחברתם. הגננת טוענת גם כן שהוא פעיל בגן, משתף פעולה, אך בשעת המפגש אין הוא יוזם לענות על שאלות אלא אם פונים אליו.אני רואה לנכון לציין כי אכן הוא ביישן, עם זאת הוא ילד שמח שיודע להעסיק את עצמו במהלך היום. באופן חד משמעי אני רוצה לומר כי בבית בין אם זה כלפי הקרובים במשפחה(אמא,אבא,אחות) ובין אם זה לקרובים כמו: דודים, בני דודים הוא יותר מעז לומר את דעתו, מדבר המון מפגין אפילו שובבות במידה מסוימת אך בנוגע לדברים שהוא רוצה לאכול או לשחק לדוגמה עדיין זקוק לתיווך.
בגן הוא לא מהילדים הדומיננטיים ונראה כי לא מביא את עצמו לידי ביטוי כמו בבית. לדוגמה: בבית שר את שירי הגן, מזהה את אותיות ה-א',ב' כבר מגיל 3 וחצי, מגלה ידע רב יחסית לגילו,מחקה את האופן בו הגננת מלמדת אותם, כועס ואף מרים את קולו במעט. כמובן שבגן הוא לא מתבלט ומתאפיין בצורה הזו. הוא ידוע כילד ביישן ושקט. אני אתן דוגמה קצת יותר קיצונית: בשעת ארוחת הצהריים הגישו לילדים אוכל ובני אפילו לא ביקש, ישב בשקט עד שאחד הילדים בגן הסב את תשומת לבה של הגננת. תכונה מאוד בולטת אצל בני שהוא לא יבקש, ולא ידווח על הצקה כזו או אחרת בפני הגננת או כל גורם סמכותי אחר (סייעת). הוא יעדיף לסבול ולא לשתף את אחד הגורמים בגן. אני יכולה לומר כי מיד כשאני אוספת אותו (בשעה 1:30) הוא מספר על שנעשה בגן ומשתף פעולה.

לומר את האמת, ההקדמה הייתה די חשובה לי על-מנת להכניס אתכם לתמונה.כפי שציינתי, בשלושת הימים האחרונים הילד החל לבכות בסמוך להוצאתו מהגן. אני באופן אישי לא נתקלתי בהתנהגות חריגה שכזו. היום לקראת ערב, החל לבכות ולספר כי הוא חרד להישאר בגן מפני שמגיעות בנות והן מציקות לו נורא הוא תיאר שהן מכות אותו. בנות אלה מצטרפות אך ורק בשעה הזו של היום לצהרון (שעה 1:20). תוך כדי שהוא מתאר ומספר את שקורה לו בגן הוא בוכה אני שוב מציינת כי זו הפעם הראשונה שהוא בוכה כאילו הוא תחת איום. אני מרגישה חסרת אונים ולא יודעת כיצד להגיב כאימא, מה לומר לילד,ואיך להעצים אותו. אגב, שיתפנו את הגננת ולטענתה לא יכול להיות שב-10 דק' האלה הבנות מציקות לו. הגננת סיימה באותם ימים את עבודתה בשעה 13:00.מה שלא ציינתי זה שאמרתי לילד שאני נורא שמחה שיידע אותי ואמר לי אך במקביל אמרתי לו בפעם אחרת לפנות גם לגננת ולומר לה כשמפריע לו.

אני נורא אשמח לתגובה מהירה.