ילד בן 3 שבוכה בכל פעם שרוצה משהו

שלום,
הבן שלי הוא בן שלוש והוא בן יחיד. הוא זוכה להמון אהבה ותשומת לב מאיתנו ההורים מאז ומתמיד. הוא ילד מפותח, מדבר טוב, בעל כישורים חברתיים לא רעים. יש לו הרבה חברים בני גילו (ילדים של חברים/שכנים/אחותי).הולך לגן. בגן מספרים, כי הוא ילד שמתנהג טוב (לא מהילדים הבעייתיים, שמרביצים ומציקים).
לדעתי, הוא ילד טמפרמנטי, בעל אופי חזק, יודע לדרוש, לעמוד על שלו וגם לקבל.
שמתי לב (כשהיה לקראת גיל שנתיים), כי הוא יודע להפעיל מוניפולציות עלינו ההורים, על מנת להשיג את מבוקשו. לקראת גיל שנתיים, הוא עוד היה קטן ונהגנו לתת לו מה שביקש ובמקביל להסביר. מאז אנחנו בהתמודדות יומיומית איתו. אין דבר שאני מבקשת לעשות והוא מנסה ההיפך, אין דבר שאמרתי לו- לא, והוא מנסה שיהיה כן. בערך מגיל שנתיים וקצת, נהיה לו חבר בגן , שהיה נוהג לחתוף לו דברים, להציק לו ביד /בכתף ולברוח הצידה, על מנת לקבל תגובתו של בן שלי. בן שלי היה מתחיל לבכות במקום להחזיר לו. אחר כך גם נפגשנו איתו ועם הוריו גם אחרי הגן. בעלי החליט ללמד את בני להגיב, בכך שהוא לימד אותו להחזיר לחבר זה, ואם זה מרביץ אז להרביץ לו בחזרה, ואם זה מציק ובורח, אז לא לבכות אלא להגיד: "אם את מציק לי אז אתה לא חבר שלי". מאז הבן שלי למד שאפשר להרים ידיים ולא רק על חבר שמרביץ אלא גם על הוריו. הוא היה מרים עלינו ידיים על כל דבר וממש מרביץ. על זה, היו באים ההסברים שאסור להרביץ ושזה לא נעים ו...., אם לא היה עוזר, אז הוא היה עומד בפינה( אני הייתי עומדת איתו ביחד בפינה). הייתי אומרת לו, שלא נעים כשמרביצים. העניינים נרגעו בהמשך, אך ההתנהגות של "אם לא נותנים אז ישר לבכות עד שישיג את מבוקשו" חוזרת על עצמה מדי פעם. אשמח לשמוע מכן , איך ניתן לשפר את ההתנהגות של בני במצבי קיצון? מה נהוג להסביר לילד שמרביץ? מה אומרים לילד, שמנסה להשיג את מה שבא לו בבכי?

תודה