התנהגות חריגה

הוא מאוד אוהב את הגננת אך לא פונה אליה ביוזמתו. לסייעות גם כן לא פונה אלא אם כן הן שואלות אותו או מדברות אליו. דמות הגננת היא מאוד דומיננטית בעיניו וזאת ניתן לראות מיד כשמגיע הביתה ועשה מס' חיקויים שלה כמו: לקחת את התוף, לשיר שירים, לשבת על כסא או לדבר כמוה. בנוגע לדוגמת החולצה שנתתי: באותו הבוקר אמרתי לו כי שמתי חולצה בתיק ואם יהיה לו חם שייבקש שיחליפו לו. כשהגיע הביתה אמר כי לא החליפו לו את החולצה ואז אמרתי לו: "למה לא בקשת?" והוא התעלם ולא הגיב.
הבוקר שוחחתי בקצרה עם הגננת והיא שאלה למצבו ואמרתי לה שגם הבוקר אמר כי הוא לא רוצה ללכת לגן ומוסיף "אני רוצה ללכת לביה"ס". אגב, כמה פעמים הוא אמר לי כי הוא רוצה ללמוד בביה"ס שאני מלמדת. אגב, הגננת ציינה בפניי היום כי צוות הסייעות אמרו לה כי כשהיא יוצאת מהגן (בערך בשעה 13:00) הוא משנה את התנהגותו וכאילו רוצה לבכות.
אני מקווה שהפרטים שאני מציינת מספיקים.

שבת שלום

סמדר שלום,

שאלת אותי מס' שאלות ופירטתי בהודעה, אך לא כתבת את תגובתך.

אשמח אם תגיבי.
יום טוב.

שלום נורית,
ממה שאת מתארת, אני מתרשמת שההתנהגות שלו מאוד קשורה לקשר איתך. לכן, כשהוא אומר לך שלא החליפו לו חולצה זה סוג של הזמנה שלו לדיאלוג לא בריא איתך, כאילו מנסה שתדאגי, ושתביני שהסייעות לא מטפלות בו טוב כמוך ובעצם הוא רוצה להישאר עם אמא. חשוב מאוד לא לשתף פעולה עם הדיאלוג הזה. לכן אני הייתי מורידה מאוד את רמת ההתייחסות שלי לדרמות הקטנות שהוא מנסה לייצר. למשל בנושא החולצה הייתי אומרת לו - אז פעם הבאה תבקש, וזהו, לא נכנסת ללחץ, לא מנסה ללחוץ עליו לבקש, יורדת ממנו לגמרי, והרבה פחות מתערבת.נסי להיות פחות מודאגת ממה הוא עושה ומה לא. כשהוא ירגיש שאת הורדת הילוך בעניין, לא יהיה לו קהל לדרמה שהוא מייצר, והוא יהיה פנוי יותר להתמודד עם החוץ, ועם הסייעות והגננת.
בנוסף בהחלט הייתי מחזקת אצלו חלקים שהוא חזק בהם כמו שהמלצתי לך באחת מתשובותי הקודמות.
מקווה שהפעם זה עונה לך.
בהצלחה.

שלום נורית,
להבא אבקש להמישך שאלות באותו שרשור של השאלה המקורית כי אין לי אפשרות לזכור את כל השאלות או להתחיל לחפש אותן.
אני לא יודעת אם חוג ג'ודו יכול לעזור כי אני לא יודעת מה הנטיות הטבעיות של הילד שלכם ואיך הוא ישתלב בג'ודו דווקא.
אולי יותר מתאים לראות במה הוא מוכשר ושלתחיל לחזק אותו במה שבאופן יותר וודאי יהיה לו יותר קל ויהווה תחושה של הצלחה.
מה הוא אוהב? מה מעניין אותו? נסו לאתר כיוון כזה ולטפח אותו.
כשהוא אומר לכם את הדברים שאת מתארת, חשוב לא להיכנס איתו לדיאלוג ולא להראות לו שזה עושה עליכם עליכם רושם. זו דרך לקבל התייחסות, כשהוא יראה שזה לא מניב את התוצאה הרצויה ההתנהגות תפחת.
במקום זה כדאי לחזק אותו על דברים שבהם הוא מגלה התנהגות בוגרת ועצמאית, אפילו אם הם התחלתיים כרגע.
כמו כן לא ברור לי איך עובד התהליך שבו נודע לכם על הדברים שהוא לא מבקש מהסייעת. האם זה בגלל שהוא מתלנן שרצה להחליף חולצה ולא היה מי שיעזור לו? אם זה כך, אז דומה לתלונות שלו בנוגע להגעה המאוחרת שלכם. נראה לי שחשוב במקרים כאלה, לא להתרגש ולא להיכנס לנאומים ולהסברים. ההסבר לא עוזר כי מה שהוא קולט מההסברים זה לא את התוכן אלא איך הוא הצליח להכניס אתכם ללחץ ולקבל התייחסות שוב בדרך לא מתאימה. נסו להישאר יותר אדישים, התספקו בהתייחסות חד פעמית קצרה ביותר - אז תבקש - וזהו. עיזבו את הנושא ואל תעשו ממנו סיפור. אם לא תהיה לו ברירה הוא כבר ימצא את הדרך להתנהג בצורה בוגרת יותר, כשזה לא יהיה נושא ביניכם יותר ולא ישתלם לו לחפש דרך זה התייחסות.

תודה רבה על התגובה המהירה!!!

מה שניסיתי לומר לך קודם בנוגע ליצירת קשר ולפניה למבוגר בגן הוא לא דבר חדש.זהו תחום שאני מנסה לעבוד עליו עוד משנה שעברה. לדוגמה: אם מישהו מציק לו, או אם נעשה לו חם בגן במהלך היום והוא יודע שיש חולצה בתיק להחלפה הוא פשוט לא "יעיז" לומר או לבקש מהגננת/סייעת בגן. נושאים אלו לא פחות מטרידים אותי ואני מנסה למצוא את הדרכים לעזור לילד ולהתגבר על המחסום שנוצר. הייתי רוצה שיגיע למצב בו הוא יוזם ומבקש דברים באופן עצמאי. יתרה מזאת,
היום כשאספתי אותו היום מהגן, שאלתי אותו דבר מה בגן על יד הסייעות, הוא פשוט קפא במקומו, הסתכל לי בעיניים ולא אמר דבר, אך מיד כשיצאנו החוצה החל לדבר באופן חופשי. התחושה היא שכשהוא נמצא בגן אני כאילו "לא מכירה אותו" וכשאנחנו יוצאים מהגן הוא חוזר להיות "הוא" עצמו.

לילה טוב

שלום נורית,
עניתי לך לנושא הרתיעה מלבקש מהסייעת אך משום מה או שפספסת את זה או שלא היה מובן.
שאלתי איך את יודעת למשל שהיה לו חם והוא לא ביקש מהסייעת? זו שאלה אחת שמאוד חשובה לאבחנה כיצד לפעול,
ושאלה שניה, האם הוא בכלל לא מדבר עם הגננת והסייעת? האם הוא גם מתקשה לדבר עם מבוגרים אחרים?