סיוטים וחרדות לילד בן 8.8

שלום,שאלתי היא לגבי בני הלומד בכיתה ב'
בחודש האחרון התחלנו תהליך של אבחון דידקטי ומצאנו כי יש לו לקות שפתית, כלומר קושי רב בלבטא את עצמו בע"פ וכעת משניהיה קשה יותר בבית הספר הקושי בא לידי ביטוי גם בכתב. נאמר גם כי ישנה בעיה ריגשית.. התחלנו לעבוד עם קלינאית תקשורת ומורה מתקנת ועל פניו נראה כי הוא זורם עם התהליך והכל בסדר. מבחינה חברתית, הוא בעניינים, מתראה עם חברים והולך לחוגי כדורגל וכדורסל.. הבעיה שאני רוצה לדבר עליה היא לגבי חרדות שיש לו..
מאז שהיה קטן היתה לו בעיה עם סגירת דלתות, אם זה בכניסה לבנין, הוא לא היה נותן לנו ליסגור את הדלת, אם זה בחדר, בשירותים תמיד הדלת היתה צריכה ליהיות פתוחה, אח"כ גם בכיתה אני יודעת שהיה לו קשה עם זה.. אם הזמן החרדה הזו דעכה... במקביל טיפלנו בריפוי בעיסוק ורכיבה על סוסים קרוב ל-8 חודשים לשיפור הביטחון העצמי.. אח"כ התחילה חרדה מסוג אחר וזה הפחד שלו ללכת לבדו לחדר כאשר כל בני המשפחה בבית. הוא חושש ללכת להביא משחק או משהו מחדר אחר בבית, הוא תמיד מבקש מאחיו הקטן בן ה4.5 לבוא איתו או שהוא שולח אותו להביא הנדרש.. אם הוא מתקלח אני מרגישה שהוא רוצה שנדבר איתו כדי שלא ירגיש לבד בבית, כנ"ל אם הוא בשירותים.. בשבוע האחרון נראה שהחרדות התעצמו (יכול ליהיות שבגלל כל התהליך הזה שציינתי בתחילה הוא דורש יותר תשומת לב) הלילה למשל הוא לא יכל להירדם עד 22:00 משום שאמר שיש לו סיוטים והוא חושב על זומבים וכו'.. הוא טוען שכמה שניסה לחשוב על דברים טובים היה קשה לו להיפטר מהסיוטים...
מה הבעיה וכיצד נוכל לעזור לו ליפתור אותה? האם יש משהו שאנו לא עושים נכון??
אנו מנסים לחזק אותו כל הזמן, נותנים לו המון תשומת לב בגלל כל התהליך הזה שהוא עובר אך נראה כי לא מספיק.....