מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- עקשנות בלמידהאלון17/05/2011
שלום,
בני המתוק והחכם בגיל 7 בערך.
הוא מאוד אהוב על כולם, ילד שמח ומקסים, תלמיד טוב, מלא מרץ וסקרנות.
יש רק בעיה אחת קטנה איתו -שקשה לי לשים עליה את האצבע בדיוק, אבל היא סוג של עקשנות או מחסום, כאשר אני מנסה ללמד אותו דברים.
זה התחיל משחייה, ועבר לאופניים, ועכשיו זה כל מיני נושאים שאני מנסה להסביר לו שקשורים ללימודים :
הבעיה חוזרת על עצמה בכל נושא: הוא לומד, מצליח, וברגע שהגיע הזמן ל"פרוס כנפיים", הוא פשוט נסוג, מתחפר, ולא מוכן להמשיך יותר.
בשחייה, הוא שחה ממש, כבר בגיל שלוש ללא עזרה, מספר פעמים, ובכל פעם שהבין שהוא שוחה , הפסיק מיד, והכריז - אני לא יודע לשחות. לא לחצנו עליו, בתקווה שזה פשוט יעבור עם הזמן, אבל הוא עדיין לא שוחה, למרות שהוא מאוד אוהב ים ובריכה, וברור שזה מפריע לו.
באופניים, זה היה אותו הדבר - לימדתי אותו לרכב, הוא התחיל לסוע, וברגע שהוא קלט שהוא נוסע לבד, ושאני לא מחזיק אותו באמת, הוא הפיל את עצמו (בזהירות...) והשביע אותי שלעולם אני לא אעזוב את האופניים יותר. אני מבין שזה מאוד נורמלי, אבל רוב הילדים מתי שהוא מבינים שהם לא באמת צריכים את אבא מאחריהם, ומתחילים לסוע, הוא פשוט ויתר לחלוטין וסרב לנסות שוב אפילו בהבטחה שלא אעזוב.
גם את העניין הזה עזבנו, בתקווה שהוא יחזור לזה מעצמו, אבל הוא מעדיף להפסיד את הפאן הגדול של אופניים עם חברים, מאשר ל"הסתכן" בלנסות ללמוד לרכב שוב.
עכשיו הדברים חוזרים, כאשר הוא מתעניין בדברים, ובא אלי לשאול. אני עונה כמיטב יכולתי, ואז , כמעט תמיד, באיזשהו שלב, הוא מפסיק באופן כמעט אלים להקשיב, נאטם, וטוען שאסור לו ללמוד את זה, כיוון שזה לא "בסדר הנכון" של בית הספר. שאלנו את המורה אם היא מקיימת איסורים כאלו, והיא אמרה שבכלל לא, גם לידו, אבל זה ממש לא משנה לו - ישנו איזה חוק דמיוני, שאסור בשום אופן לעבור עליו, ואיננו מצליחים להבין מה הוא, או מאיפה הוא הגיע.
הינו שמחים לשמוע ממכם איזו עצה, כיצד להגמיש מעט את החוקים, כיצד ניתן כן ללמד אותו שחייה ואופניים וחילוק.
תודה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר עקשנות בלמידה - תגובה
סמדר ריינר17/05/2011שלום אלון,
זה נשמע שהבן שלכם חרד מהאפשרות שאם ידע דברים ויהיה עצמאי הוא יישאר לבד, או יצטרך להיות גדול ולהתמודד עם תחרות למשל. נראה שהעניין הוא פחד להיות גדול. יכול להיות שזה יעזור אם תסבירו לו שגם אם הוא גדול עדיין אפשר להיכשל ולבקש עזרה, וגם אם אבא לא מחזיק את הואפניים מאחור, עדיין הוא נמצא ואפשר לפנות אליו - כלומר הדגש שלכם צריך פחות להיות בכיוון של "תהיה גדול ותסתדר לבד" ויותר בכיוון של גם אם אתה גדול אתה יכול עדיין לפעמים להיות קטן, או לבקש עזרה, עדיין אנחנו איתך.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם רומנטיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
