קושי גדול להיפרד בבוקר

בני בן 5 ורבע, התחיל השנה גן חובה. בשנה שעברה ובזו שלפני כן, היה בגן פרטי - מונטסורי. השנה עבר לגן עירייה יחד עם קבוצת ילדים קטנה מהגן הקודם.
ההתחלה היתה טובה מאד, הוא נראה מרוצה וגם הפרידות בבוקר היו מוצלחות. לאחרונה, חלה תפנית, והילד מתקשה מאד להיפרד בבוקר.
זה מתחיל בזה שהוא קם בחוסר חשק וכבר מודיע מראש שהוא עומד "לעשות בעיות". כשמגיעים לגן, הוא מסרב להיכנס, מתחיל לבכות ולהיצמד אלינו ועד שכבר נכנס הוא מתחיל להתפרע ולצרוח - רק שלא נלך.
חשוב לציין שבצהריים הוא עובר למסגרת של צהרון, שם הוא מרוצה מאד ומביע רצון לבלות שם כבר מהבוקר (במקום הגן). הבעיה התחילה למעשה בחנוכה, כאשר הוא בילה בצהרון במשך יום שלם ומאז החליט שהוא לא רוצה ללכת לגן, רק לצהרון.
כשניסינו לברר אתו מה הבעיה, הוא אמר רק שבצהרון הוא נהנה להיות (אולי כי זו מסגרת קטנה יותר והיחס שם אישי) ובגן לא. הגננות מספרות שאחרי שהוא נרגע מהפרידה, הוא מתנהג אופן רגיל לגמרי - מרוצה שמח ומשחק עם החברים. עוד נקודה חשובה - בני הוא ילד מאד חברותי ויש לו בגן כמה חברים טובים שהוא נהנה להיות אתם כך שאני לא חושבת שמדובר בבעיות חברתיות. עם זאת, הוא ילד סגור ומופנם (כלפי מבוגרים) וקשה לו לחלוק את הרגשות שלו - גם איתנו וגם עם צוות הגננות.
אשמח לכל עצה שתקל עליו ועלינו את הפרידה בבוקר.