העדר דמות אב

בוקר טוב,
אני אם יחידה לילדה בת 4.5. השנה התחילה גן עירייה. מגיל 9 חודשים היתה במעון ויצו. במעון לפחות 60% מהמשפחות היו משפחות חד הוריות. משפחתנו בעקרון קטנה אך מאד חמה. יש גם סבא וסבתא שאוהבים מאד ומחבקים המון.
השנה כאמור אנחנו בגן טרום חובה של העירייה. אנחנו המשפחה היחידה בגן שהיא חד הורית.
שמתי לב שבחודשים האחרונים בתי מחבקת מאד אבות שבאים לאסוף את ילדיהם מהגן. בעקרון אנו ההורים בגן די מלוכדים ויש יחסי חברות יפים. הילדים גם משחקים הרבה אחרי הגן בגינה. עם זאת, החיבוקים שלה באופן כללי להורים אחרים (וגם לילדים) ולאבות אחרים - מאד גברה ומתחילה להיות תובענית. הגננת (שעמה אנו ביחסים מצוינים) שיתפה אותי שהיתה בשבוע שעבר תקרית שאב הגיע לאסוף את ילדו (או ילדתו) ובתי שרצתה לחבק אותו הגיבה בתרעומת שלא התפנה לחיבוק שלה איך שהגיע. האב אףהעיר על כך לגננת (ומקובלת עלי הערתו).
אני חשה מהשיחה עם הגננת ומצפייה שלי בחיבוקים שלה את האחרים, שיש "אובר" בהתנהגותה. לפני חצי שנה התחילה לבקש גם אח או אחות מכיוון שלרוב הילדים בגן יש כבר אחים תינוקות. אז והיום, אם היא עדיין מעלה את זה אני מסבירה לה - שאנחנו משפחה של אמא וילדה (וכמובן סבתא וסבא,דודנית וכו'). בעקרון אני מבינה שחשיפתה לבגן משפחות שאינן חד הוריות בגן ועניין האחים משפיעה עליה (היא גם בוגרת יותר וקולטת יותר).
אני חשה שעניין החיבוקים ובעיקר חיבוקי האבות מתחילים להוות בעייה שאולי מצריכה מענה. בעקרון בתי לא מגיבה בהיסטריה על דברים שמרגיזים אותה ביום יום. היחסים שלנו נהדרים (כמובן עם גבולות). יש לי אח שמאד אוהב אותה אבל הוא נמצא בשנה האחרונה בחו"ל וכמעט לא רואה אותה. גם אצל חברים שאינם קשורים לגן - היא מהר מאד ניגשת להיכר, לחבק ולעיתים "נדבקת" לצעירים. מאד מחפשת את זה. לאור השיחה עם הגננת וממה שאני ראיתי אני מרגישה שנוצר תהליך שמקורו בהעדר דמות אב.
אודה מאד על התייחסותכם. תודה רבה!