שאלה כללית

שלום טלי,
נראה לי שאת מבלבלת בין צעקות לבין אסרטיביות. אין בין הדברים קשר. את בהחלט יכולהל להיות עדינה ואסרטיבית בעת ובעונה אחת. אין סתירה בין הדברים. אסרטיביות היא לא תוקפנות והיא לא קשורה לצעקות.
גם הילדים שלך יכולים להיות אסרטיבים ובטוחים בעצמם בלי לצעוק. השאלה היא אם את חושבת שיש לך די ביטחון עצמי כדי לתת דוגמה אישית, בלי קשר לצעקות.

יש לי ביטחון להיות אסרטיבית ולהראות להם גם אסרטיביות השאלה היא שהילדה מצפה שאני ידבר איתה בגובה העיניים ובשקט. האם זה מה שצריך לעשות להמשיך לדבר איתה בשקט ובאסרטיביות? זה הדבר הנכון? בלי להגביה את הטונים? זה מספיק נכון?

שלום טלי,
לדבר בשקט זה בודאי מספיק נכון. צעקות לא מקדמות שום דבר. עם זאת לא הבנתי מה זאת אומרת "הילדה מצפה ממני לדבר בגובה העיניים ובשקט", מה זאת אומרת הילדה מצפה? ומה את רוצה? מה את מצפה? הילדה לא אמורה להיות זאת שקובעת איך תדברי אליה אלא את. משהו באופן שבו את מנסחת את הדברים לא כל כך ברור לי.

זו שאלה מורכבת שאני לא יודעת להסביר אותה רק פנים אל פנים. בכל אופן תודה