התפרצויות זעם אצל ילדה בת 4

שלום אירה,
אם את מבינה שזה קשור להולדת האח, מדוע בחרת בתגובה של התעלמות? בתגובה כזו אנחנו בוחרים כשאנחנו מבינים שדרך ההתנהגות הקשה הילד מקבל התייחסותואם לא נתייחס להתנהגות הזו היא תפחת. אנחנו לא משתמשים בתהלעמות כאשר יש מצוקה ממשית לילד ודרך ההתנהגות הוא מאותת לנו עליה. כשלילד נולד אח, קשה לו. קשה לו באמת. אומנם הוא גם שמח, אב גם קשה לו. האם התייחס לקושי שלה? כי אם לא אז מה שעשית זה בעצם לומר לה - קשה לך, כי את מקבלת פחות תשומת לב אחרי שנולד לך אח אבל לא תקבלי התייחסות לקושי, ואין לך דרך לקבל את ההקשבה שלנו לקושי שלך.
את כל זה אני אומרת לא כדי לבקר אותך חלילה אלא כדי להסביר למה טקטיקה כזו לא מתאימה כאן.
כאן צריך לדבר איתה על כך שאתם יודעים שקשה לה, שהיא מקבלת פחות תשומת לב מאז שאחיה נולד, וזה קשה לה, ושהיא צודקת, ושמעכשיו תנסו לתת לה זמן איתכם לחוד בלי אחיה, (וגם לעמוד בהבטחה...)