מוכנות לכיתה א'

ביתי הייתה בת 5 באמצע נובמבר.
התלבטנו עם הגננת שלה (המוערכת מאוד על ידנו) לגבי מוכנתה לכיתה א'.
בעיקרון הגננת גורסת שמבחינה קוגנטיבית אין לה מה לעשות בגן עוד שנה. היא ילדה חכמה וסקרנית.
העניין הוא ההבט הרגשי: לדברי הגננת ביתי מגיעה לכל התנסות חדשה בחשש מסויים, מעט נלחצת ולמרות שיודעת את התשובות, היא תמיד שואלת לפני שמסמנת. כלומר, לא מוכנה "לטעות" ורוצה להיות בטוחה על ידיי אישור של מבוגר.
בבית יש לעיתים התקפות זעם אבל בסך הכל נראה כי היא במגמת שיפור.
מבחינה חברתית: חברותית למדיי. מעדיפה שיבואו אלייה הבייתה. לאחרים תלך רק לאחר שתכיר היטב את ביית החברה (אוליי בביקור יחד עימי).
היות ואנחנו גרים בקבוץ עלינו לקחת היבט נוסף בחשבון: בשנה"ל הבאה תעלה עימה קבוצה גדולה של בנות, בעוד שאם נשאירה היא תעלה לכיתה א' עם בן אחד או שניים בלבד.
נטייתנו היא להעלות.
האם אנחנו טועים?
האם כדאי שפסיכולוג הגן יאבחן את המוכנות? ואם כן מתי הזמן הנכון לעשות זאת?
האם ניתן לחזק את בטחונה העצמי ולהפחית את הפרפקציוניזם? (עקב אלו תכונות שהיא לצערי ירשה ממני...). אם כן, כיצד עושים זאת?
תודה!