שינוי בהתנהגות

שלום הילה,
אני לא ממליצה להגיד לו שאת כועסת עליו. זה בהחלט עלול לעשות את הפעולה ההפוכה.
עם ילד בן 5 אפשר כבר לשבת שיחה ולדבר איתו בלי כעס, על כך שאתם מבינים שקשה לו, כי הוא היה הכי קטן, והוא מקנא באחיו, וזה טבעי ונורמלי. כדאי לתת הכרה לתחושות שלו ולעודד ואתו להביע אותן מילולית וכך הוא יוכל להיות פחות לבד איתן, וזה כבר אמור להפחית חלק מהאלימות. את האלימות עצמה, באותו הרגע יש להפסיק מיד ובנחרצות, אבל זה לא קשור לכעס, לצעקות או לענישה. פשוט להגיד "לא" קצר ברור ונחרץ, ולהפסיק פיזית את האלימות.
לגבי דיבור לא יפה רצוי פשוט להגיד שזו מילה לא יפה ולהתעלם. כנ"ל מבכי רב שנראה לך לא בפרופורציה למה שקרה. ככל שתתייחסו פחות להתנהגויות השליליות כך לא יהיה להן קהל והן יפחתו.
כמו כן רצוי לתת לו זמן איכות לבד ולאפשר לו מפעם לפעם התנהגות תינוקית אם בא לו - לשתות מבקבוק, לזחול, לדבר כמו תינוק וכו' ואחר כך לחזור להיות ילד גדול.