התמודדות עם ילד עמוס רגישת

שלום רב,
בני הבכור בן ה6 סובל מעומס ריגשי על פי חו"ד מקצועית.
הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במצבים בהם הוא כועס - הוא מאבד שליטה על הכעס ונכנס למערבולת של כעס שגדל עד לכדי אלימות התנהגותית (לא מרביץ אבל שפת גוף אלימה...) ובכי המביע חוסר אונים ותסכול. לאחרונה התחתי להסביר לו שבזמן כעס הוא מאבד את השליטה ונותן לכעס לשלוט בו וחשוב שהוא ילמד לשלוט בכעס ולא להיפך (באחת הפעמים הוא אמר לי שהוא אוהב שהכעס שולט בו...)
בנוסף הוא ילד שמאוד חשוב לו להחליט ולהיות במרכז, הוא חלק מחבורה מאוד דומיננטית בגן שלו, אך עם חוש צדק מפותח - קשה לו לוותר לילד שרימה, ועם רצון להחליט על המשחקים שמשחקים וכלליהם הוא מוצא את עצמו לעיתים קרובות מנודה מהחבורה ע"י החברים. מדובר ב 2 ילדים שהוא נכנס איתם לתקלים ו 2 ילדים שפשוט נגררים ... הוא חווה ימים מאוד מטלטלים בהם הוא מתחיל את הבוקר כחלק מהחבורה, אם קורה "משבר" אחד הילדים מחליט להוקיע אותו מהחבורה ובמהלך היום הוא מצליח לקבל "כרטיס כניסה" חזרה לחבורה - בעיני הוא חווה סוג של טרור רגישי וחרם לסירוגין - דבר שגורם לו לטלטלה איומה. הוא במצוקה ומדבר איתי על כך, ניסיתי כל מיני דרכים להסביר לו את היתרונות והחסרונות של לחיות בקבוצה - לפעמים לוותר לדעת "לשחרר" (קשה לו לשחרר ולזרום..), הצעתי לו לשחק עם אחרים אבל זו קבוצה מאוד מאוד דומיננטית וחשוב לו לשחק דווקא איתם, הוא מתעקש לשחק איתם גם בגינה הציבורית אני חושבת שזה תמיד נובע מהרצון שלו לצלוח דרכו לחבורה. לאחרונה שוחחתי עם 2 האמהות של ההורים הדומיננטיים בחבורה (שהן חברות טובות) וביקשתי שישוחחו עם הילדים שלהם שאם הילד שלי מציק זה בסדר לא לשחק איתו אבל לא לעשות עליהום ולעודד את כל שאר הילדים לא לשחק איתו - להסביר להם שזה לא חברי. אין לי בעיה עם חבורה וגם אין לי בעיה שהילד שלי יחווה אכזבות אבל אני מרגישה שמשהו כאן קצת מוגזם. חשוב לי לתת לו כלים שיצליח להתמודד במצבים כאלו, אני לא בעד ייצור סביבה סטרילית אבל מנגד גם לא בעד קיצוניות של טרור ריגשי. הוא עושה רכיבה טיפולית אבל אני לא מרגישה שזה מספיק. הוא ילד מאוד נבון ועד היום דברים שייעצתי לו הוא מפנים אבל כל יום משהו חדש מתגלה באיטנרקציה איתם. בגינה הציבורית - מעולם לא קרה מקרה כזה וגם מעולם לא התערבתי אם היה ריב כי הם ידעו להסתדר, כנראה שמשהו אחר קורה בגן. שאלתי היא - מה לעשות ? למי לפנות כדי לקבל עזרה לסייע לו להתמודד עם מצבים כאלו ? הוא עולה בשנה הקרובה לכיתה א' ושם החיים עוד יותר קשים, אני רוצה לעשות הכל כדי להרגיש שאני עוזרת לו... אשמח להכוונה מה עושים. . תודה.