בן 4.5 שסובל בגן

בני בן 4.5 יש לנו ילדה נוספת בת שנה וחמישה חודשים ואנו מצפים לילדה נוספת בחודש הקרוב.
בני הוא ילד בוגר, נבון ורגיש מאוד. הוא מתלונן שמאוד לא אוהב את הגננת שלו בגן. כל בוקר זאת מלחמה חדשה שיסכים ללכת. בגן כבר הגיע למצבים של התקף זעם שבו השליך כסאות ומשחקים - דבר שאינו מתאים להתנהגותו בבית. בבית יכול מאוד לכעוס אבל לא להגיע למצבים כאלו. ניסיתי לשוחח עם הגננת מספר רב של פעמים והיא רואה את הקושי בילד ובהתנהגות שלו וחושבת שצריך לקחת אותו לטיפול רגשי. אני בעצמי עובדת סוציאלית שמתמחה בטיפול בילדים ואני מאוד מודאגת מהתנהגויות אלו.
היום, כאשר לקחתי אותו מהגן סיפרו לי שבני עשה פיפי במכנסיים, על הספה בגן ושזה לא היה מקרה ש"ברח" לו. עכשיו שתבינו שבני גמול מגיל פחות משנתיים שמהרגע שנגמל לא "ברח" לו אפילו פעם אחת בחיים. כאשר שוחחתי עם בני סיפר שכעסו עליו שאינו מוכן להשתתף בריקוד סוף השנה ולכן היה בצד. הוא אומר שפחד להגיד שיש לו פיפי כי פחד שיכעסו עליו ולכן הלך לספה ועשה שם.אני ממש מודאגת והרצון הראשון שלי זה לא לשלוח אותו יותר לגן הזה. השאלה איזה מסר זה לילד ששבועיים לפני סוף השנה אני מוציאה אותו מהגן כאשר החברים שלו מאוד חשובים לו.
בבקשה תעזרו לי. לא יודעת מה לעשות...... אולי הוא כן צריך טיפול? אני רק רוצה שיהיה לו טוב.לפי ההתנהגויות שלו שמסלימות ברור לי שהוא לא במצב רגשי נורמלי.