חוסר קירבה

שלום רב,
בתי בת 5, ילדה שמחה, מאושרת, אבל תמיד תמיד מעדיפה להיות בחברת אבא שלה. לא משנה מה אעשה, מה אקנה, היא תמיד תרצה להיות איתו ותעדיף אותו על פניי.
מבחינתנו אנחנו עושים אותו הדבר, אני כאמא והוא כאבא משתדלים שיהיה לה תמיד כיף אבל משום מה היא מעדיפה אותו יותר. אם אני לוקחת אותה לגן בבוקר ולא הוא היא תזכיר את זה שלמחרת הוא זה שצריך לקחת אותה או למשל אם הולכים ליום כיף והוא לא בא היא תתבעס ואם אני לא אבוא היא תגיד "לא נורא, זה בגלל שאת עובדת".
היא רואה אותי פחות כי אני עובדת יותר שעות והיא בקושי נמצאת איתי, אפילו לילה טוב היא בקושי אומרת לי.
ניסיתי הכל - פינקתי, הייתי קשוחה, אבל כלום פשוט כלום לא עוזר לי להתקרב לילדה שלי, והיא ילדה יחידה.
אני אובדת עצות. אנא עזרתכם הדחופה!