גן זה משחק ילדים?

שלום. אני עומדת בפני דילמה. בני בן שנה ו-9 חודשים, ילד שמח וחברותי בד"כ ומתפתח יפה. בגיל שנה הכנסתי אותו לגן, אחרי שהיה שנה איתי בבית. כמובן שהכניסה לגן היתה מלווה בקשיים (מצדי בעיקר..). היום, כמעט שנה אחרי אני עדיין לא מרגישה בטוחה ורגועה לחלוטין, כיוון שאני רואה דברים בגן שמפריעים לי, לדוגמא, הילד רוצה לקחת מדי פעם את ה"דובי" שלו, והגננת לא כל-כך מסכימה (זה דורש מהגננות לשמור שהילדים האחרים לא יקחו לו). יש יחסית הרבה ילדים (כ-16) על גננת וסייעת, אני מרגישה שאין הבנה אמיתית באשר לחשיבות של התהליך הכניסה לקבוצה ראשונה, על כל המשתמע מכך מבחינה רגשית. נורא חשוב לי שיהיה לו ביטחון ושהוא יטופח לא רק בבית, אלא גם בסביבה שיש בה עוד ילדים. מצד שני, הילד נראה מרוצה בבוקר ללכת לגן, ולא נראה שמשהו מפריע לו, ובסה"כ הגן עובד בשגרה טובה, הוא עשיר במשחקים ולימוד, והצוות בסדר. ההתלבטות שלי היא האם לחפש גן אחר בגלל הרגשתי או להשאיר את הילד עם הילדים שהוא כבר מכיר ורגיל אליהם. מה עדיף בשבילו? יש לציין שמבחינת שכבת גיל, הוא החל כצעיר ביותר (בדיעבד אני מכה על חטא..), והיום הוא יחסית בין הגדולים.