בכי של אמא

שלום נירה,
אני חושבת שאת מעסיקה את עצמך בסוגיה שלא מועילה כרגע.
עיסוק בעבר לא עוזר ולא משנה כלום.
ילדים מרגישים אותנו, מה עובר עלינו, וסביר להניח שהילד חש אותך בתור תינוק, ושהייתה לזה השפעה מסויימת.
מה שהיה היה.
עכשיו השאלה היא מה הלאה. אם הדיכאון שלך לא טופל, ואת עדיין מזילה דמעות ליד הילד בלי יכולת לשלוט על כך באותם רגעים, והילד מוטרד ממצב הרוח שלך, אולי כדאי לטפל בזה, כי כמו שאת רואה יש לזה השפעה על הילד כרגע. עובדה שהוא מגיב לכך.
מה שאני מציעה לך הוא פחות להתעסק באשמה על מה שהיה או לא היה ולקחת אחריות על מצבך הנפשי מעתה והלאה, למענך ולמען הילד שלך.