מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- הילד, החופש והשנה הבאהשולי27/06/2011
שלום, אני אם לבן 4.8 ובן 2.3. אנו גרים באירופה, והתחיל פה החופש הגדול לפני כשבועיים. הקטן לא נמצא במסגרת אלא עם מטפלת במשרה חלקית, ואתי (כי אין פה גנים לפני גיל 2.5, ואין משפחתונים). לבכור היתה פה קליטה קשה בגן (הגענו לפני 9 חודשים), בגלל השפה וגם בגלל שיש לו אופי לא סתגלתן מינקות, הוא נדבק לילדה ישראלית אחת שאיתו בגן, ומעבר לכך עד החודש האחרון לפני הסוף - לא הצליח כמעט ליצור קשרים חברתיים אחרים. איתה הוא היה בסה"כ בחברות נהדרת, אך די חסם אותה, לדברי הגננת, מליצור קשרים עם ילדים אחרים כשניסתה. אז הוא קינא, והיה מגיע אף לאלימות כלפיה (לא חריפה, אך משיכות בשיער, דחיפות והמון כעס). אגרסיביות ליוותה אותו גם במהלך השנה בגן, והיא פחתה ככל שלמד את השפה והצליח לתקשר עם עוד ילדים, וגם הבין מה קורה מסביבו יותר. אחרי הרקע הקצר, יש לי שני דברים שעומדים על הפרק ואשמח להתייעץ לגביהם. האחד - שאלת הקייטנה. בינתיים הוא איתנו בבית. הבעיה היא שזה קשה. הוא דורשני מאוד, ממעט להעסיק את עצמו, משתולל הרבה גם כשלא מתאים (כשאני מנסה להרדים את אחיו, למשל). הוא "עייף" כשיוצאים מהבית (זה מאפיין אותו מאז המעבר לפה, הוא ממש נדבק לבית, לסביבה המוכרת שדוברת את שפתו, ושנא לצאת החוצה, הוא יוצא ומייד "מתעייף" ובצרחות מבקש לשוב הביתה). יוצא, שאין לנו הרבה מה לעשות איתו. אני משתדלת שכמעט כל יומיים שלושה יהיה איזה חבר, אך גם לנו זה לא קל - עוד אין לנו רשת תמיכה נאותה, וההורים האירופאים פה מאוד מתוכננים ורשמיים, גם לי קשה לייצר לו פגישות, זה הכל מאוד מוגבל בזמן וכולי. שאלתי הראשונה היא על קייטנה: בהינתן הקושי החברתי שהיה השנה עם מי שלא דובר עברית, והעובדה שהוא קשה עם שינויים (מצד אחד) ומצד שני - שקשה לי בבית במשך חודשיים לייצר לו פעילות, אתגרים וחברה - האם כדאי לשלוח לקייטנה? אני לא רוצה "לנסות" כי זה לא עובד איתו. הוא מזהה את אי הנחישות שלי, מתביית עליה, וחושש בעצמו. אני צריכה להיות שלמה עם זה, אם כן, וכרגע קצת קשה לי עם המחשבה להכביד עליו בעוד משהו שבכל זאת, זה שינוי. השאלה השנייה: האם כדאי להשאיר או להפריד אותו מחברתו הישראלית בשנה הבאה? זה מעין גן חובה, מתפצלים לשתי כיתות, ויש אפשרות לבקש להשאירם ביחד או להפרידם. מצד שני, היא מהווה עבורו תמיכה אדירה, מצד שני אני רואה שהוא ממש מפתח בה תלות: הוא מדבר דרכה לילדים ולגננות (תגידי לה....כדי שתתרגם - למרות שהיא הגיעה איתו, קטנה ממנו בגיל, והשפה שלה לא יותר טובה משלו), והוא משחק רק איתה, כמעט ממש באופן בלעדי. אשמח לשמוע דעה בשני הנושאים האלה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מקפיצה
ליאת30/06/2011* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההילד, החופש והשנה הבאה - תגובה
סמדר ריינר30/06/2011שלום ענת,
אני חושבת שלא כדאי כרגע לרשום לקייטנה וגם לא להפריד אותו מחברתו. אבל גם בשום פנים ואופן אין להשאיר את המצב כמו שהוא. ההפרדה מחברתו והמשך האיתגור של היכולת ההסתגלותית והחברתית שלו צריכים להיעשות תוך כדי פניה במקביל לאיש מקצוע לטיפול ו/או הדרכת הורים.
ודבר נוסף, לא הייתי מכנה את הילד בעל "אופי לא סתגלתן מינקות" או "דורשני". אלה מילים שיוצרות קונוטציה שלילית ושמות עליו סטיגמה לא נעימה אפילו אם זה רק בינך לבינך. לילד כנראה קשה להסתגל לשינויים. אנחנו לא יודעים אם זה בגל קושי מולד או בגלל שכהורים בעלי כוונות טובות אך חסרי ניסיון לא ידעתם כשהוא נולד לעזור לו עם שינויים בצורה מספיק הדרגתית או מותאמת לצרכיו.
לכן אני מפנה אתכם לקבלת עזרה כדי שתוכלו לנסות לראות את איך לשפר את המצב. עד שתעשו זאת לא הייתי עושה שום דבר שמכריח אותוח שוב להסתגל לשינויים שהוא לא יכול לעמוד בהם בצורה חדה מדי.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה, ושאלה נוספת
ליאת03/07/2011תודה רבה על התשובה.
לו גרנו בישראל הייתי ודאי הולכת לטיפול. הבעיה היא שאני לא רואה כרגע איך לקבל טיפול עבורו. הוא עוד לא שולט בשפה אחרת מלבד עברית. את חושבת שמטפל בילדים יידע לטפל בילד שהשפה בה הם מתקשרים היא מאוד מאוד שטחית (מבחינת הילד)? הוא יודע להבין ולתקשר, אך ברמה מאוד בסיסית. עבורנו, ייתכן ונוכל למצוא משהו, אך מדובר במדינה עם חינוך ותרבות שונים בתכלית, מאוד נוקשה ומדגיש משמעת, אני חוששת מאוד שלא נדע לגשר על הפערים האלה. מה דעתך?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה, ושאלה נוספת - תגובה
סמדר ריינר04/07/2011שלום ענת,
קודם כל, לא בטוח בכלל שיש צורך צורך בטיפול עבור הילד, הדרכת הורים הרבה יותר חשוב ויכול להיות שניתן להסתפק בה.
לגבי שפת הטיפול בילד - אני לא יודעת, כיוון שטיפול בילדים הוא לא בשיחה אלא במשחק ויצירה - השפה היא קצת פחות משמעותית כאן. אתם צריכים לפנות ולבדוק יחד עם המטפל הפוטנציאלי את העניין לגופו.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את/ה טיפוס בוגדני?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
