סיבים פסיליום ומגנזיום

רונן שלום רב,

סיבים תזונתיים הם רב סוכרים ממקור דפנות תאי הצמחים שאינם מתעכלים ונספגים בגוף האדם. הם מסווגים לפי מסיסותם במים ויוצרים מבנה דייסתי בסביבה מימית. הם משפיעים לטובה על מערכת העיכול ומסוגלים להקל על בעיות שלשול או עצירות בהתאם לאופן וסוג נתינתם.

1. הסיבים המסיסים יוצרים מבנה דייסתי או ג´לטינוזי בסביבה מימית ויש להם השפעה מיטיבה על סוכרת והיפרכולסטרולמיה. סיבים מסיסים עשויים להקל על שלשולים על ידי הארכת זמן מעבר המזון במעי, שיפור תפקוד המעי הגס (פירוק הסיבים התזונתיים על ידי הפלורה במעי הגס נותן תוצרי פירוק של חומצות שומן קצרות (SCFA ) אשר מהוות מקור אנרגיה זמין לקולונוציטים (תאי המעי הגס) לצורך גדילה והתחלקות. ספיגת חומצות השומן הקצרות מגביר ספיגת נתרן ומים וכך היציאה פחות נוזלית.

2. הסיבים הבלתי מסיסים(כמו הפסיליום), מקלים על התרוקנות הקיבה וזמן מעבר המזון במעיים, לכן השפעתם חשובה לטיפול בעצירות.

סיבים עלולים להפריע לספיגת תרופות ומינרלים כמו סידן ואבץ. סיבים מעכבים ריקון קיבה אך ומגדילים את נפח הצואה. בקשישים נפח הצואה עלול לגרום לאי נוחות על רקע ריקון איטי פיזיולוגי. כמו כן סיבים מגבירים את הצורך במים חופשיים (הם סופגים אותם ומונעים ספיגתם למעיים) ולכן מגבירים את סכנת ההתייבשות, הקיימת ממילה, בקשישים.
קליפת הפסיליום מכילה כמעט אך ורק סיבים. הקליפה מכילה גליקוזידים ומוקולג´ים (חומר ג´לטיני המכיל חומצות אמינו ופוליסכרידים) ושלושה סיבים: צלולוזה, המיצלולוזה וליגנין. תכונה זו מאפשרת לצמח לספוג מים עד פי 14 מנפחו. בעצירות יש לקחת פסיליום עם כמות מים מרובה (3-4 כוסות מים) בעוד שנטילת פסיליום עם כמות מים מועטה משפרת מצבים של שלשול כרוני.


לגבי המגנזיום:
המגנזיום נדרש לבניית העצמות וליצור החלבונים והשמנים.
כמו כן ליצירת תאים חדשים, לקרישת דם, להפעלת ויטמיני B, ליצירת האנרגיה בתאים ה- ATP ולפעילות האינסולין. צליאק, צירוזיס, פצעי קור, כוליטיס, עצירות, דלקת שלפוחית השתן.
מומלץ להתייעץ עם המטפל במצבים הבאים:
אי ספיקת כליות, סתימות בעורקי הלב, עצירות כרונית, כוליטיס, שלשול, סימפטומים של אפנדיציט, דמום במעיים או בקיבה, במהלך הריון או הנקה.
הכמות המומלצת על ידי FDA היא 300 עד 350 מ"ג.בהריון ובהנקה מומלץ להגביר ל- 450 מ"ג. מגנזיום ציטראט ואספארטאט נספגים טוב יותר ממגנזיום קרבונאט, אוקסיד, ביקרבונאט.
עודפי מגנזיום יכולים לגרום לשלשול.

השפעתו הלקסטיבית (מעודדת יציאות) של מגנזיום נובעת משני מנגנונים עיקריים הכרוכים זה בזה. תחילה, המגנזיום מרפה את שרירי המעי ומושך מים; וכתוצאה מכך, כמות המים העולה במעי הגס, מרככת את הצואה ומקלה את מעבר הצואה בדרכי העיכול.
הנחיות: 1–2 טבליות ביום, עם הארוחות.

שבוע טוב ובריא,
דר. אילן ללבניקוב,
רוקח ונטורופט מומחה.