מחקר חדש מראה כי אנשים המתרגלים מדיטציה יכולים להשתמש במוח שלהם כדי להתנתק מהסחות הדעת ולהתרכז בביצוע מטלה אחת, לעומת אלה שלא מתרגלים מדיטציה. זאת בנוסף למחקרים נוספים המוכיחים כי יש קשר בין מדיטציה לשינוי במבנה המוח.
במחקר נמצא כי חלקים במוח הקשורים בחלימה בהקיץ או בהפרעות בחשיבה אינם פעילים ברמה גבוהה אצל אלה המתרגלים מדיטציה באופן יומיומי. חלקים אלה במוח הנקראים רשת קליפת המוח או "רשת מצב ברירת מחדל", קשורים לתופעות כמו
חרדה,
הפרעות קשב וריכוז (ADHD) ומחלת האלצהיימר.
למידע נוסף בנושא מדיטציה ורפואה משלימה היכנסו לפורומים:פורום NLP דמיון מודרךפורום הפרעות קשב וריכוז, רפואה משלימה פורום יוגה, מדיטציהפורום רפואה משלימה בהריוןפורום רפואה משלימה, רפואה אלטרנטיבית"מצב ברירת מחדל" הוא מצב בו אדם נוטה להרהר, לחשוב על עצמו או לחלום בהקיץ. כולם חווים מצב זה מדי פעם, אך אלה המתרגלים מדיטציה חווים אותו באופן אחר, יעיל יותר. מומחים טוענים כי תוצאות המחקר יכולות להסביר את היתרונות של המדיטציה בנושא ריכוז. מחקר זה יכול להיות פתח למחקרים עתידיים על טיפולי מדיטציה והקשר שלהם למניעת מגוון הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות.
מדיטציה משנה את הרישות במוח
במסגרת המחקר, החוקרים השתמשו בסורק תהודה מגנטי תפקודי (fMRI) על מנת לנתח את הפעילות המוחית של 12 מתרגלי מדיטציה (בעלי ניסיון של 10 שנים במדיטציה ושליטה עצמית) ו-12 מתרגלים מתחילים. הסריקות התבצעו בזמן פעילות מדיטטבית בשלושה סוגים וכמו כן במנוחה.
התוצאות הראו כי למתרגלים הותיקים הייתה פחות פעילות מוחית ברשת מצב ברירת המחדל של המוח, ללא קשר לסוג המדיטציה שתרגלו. בנוסף, הסריקות הראו כי כאשר רשת מצב ברירת המחדל במוח הייתה פעילה, חלקים אחרים במוח כמו החלקים לניטור עצמי ולשליטה מחשבתית היו פעילים גם הם, אך רק אצל מוחם של המתרגלים הותיקים.
על פי ממצאי המחקר ניתן להבין כי למתרגלי מדיטציה, החלק במוח – רשת מצב ברירת המחדל – מתפקד בצמוד לרכיבים נוספים העוזרים למוח להתרכז במשימה שעליו לבצע.
"מצב ברירת מחדל" הוא מצב בו אדם נוטה להרהר או לחלום בהקיץ
יתרונות נוספים של מדיטציה
החוקרים טוענים כי הממצאים מתבססים על מחקרים קודמים שהראו כי מדיטציה יכולה לשנות את מבנה המוח על ידי הגדלת צפיפות החומר האפור וכן גם לשפר את הפעילות המוחית בכל הקשור לריכוז.
למוח יש שתי רשתות: רשת קשב ורשת מחדל. רשת הקשב פועלת בעיקר בביצוע משימה חיצונית למוח כמו משימה ידנית. כאשר רשת המחדל פועלת קשורה בפעולות תוך-מוחיות כמו חלימה בהקיץ. בדרך כלל רשתות אלה עובד במנותק אחת מהשנייה, כלומר כאשר האחת פועלת, השנייה מנותקת.
אך מתרגלי מדיטציה משתמשים ברשת המחדל בדרכים יוצאות דופן וחדשניות. אנשים המתרגלים מדיטציה לא הולכים לאיבוד בבליל מקושקש של מחשבות שליליות. המדיטציה מגנה על האדם המתרגל אותה מפני מחשבות שליליות חוזרות ונשנות המעמידים אותו בסיכון לדיכאון.
יש שאומרים שמדיטציה יכולה לעבוד כמו זרקור המכוון את המוח למשימה ומחשיך הסחות דעת מיותרות. מחקרים עתידיים יעסקו בשאלה האם מדיטציה יכולה להיות מועילה לחולים במחלות נפשיות או לחולים בשלבים הראשונים של מחלת האלצהיימר.
שימושים נוספים למדיטציה
אנשים מתרגלים מדיטציה על מנת לטפל במגוון רחב של בעיות פיזיות ונפשיות כמו:
התנהגויות ממכרות כמו התמכרות לסמים, ניקוטין ואלכוהול
חרדה, מתח ודיכאון
לחץ דם גבוה
כאב
התמודדות עם גלי חום אצל נשים בגיל המעבר
יש המשתמשים במדיטציה גם בטיפול להקלה על חרדות הנובעות ממחלות כמו איידס וסרטן.
כתבות נוספות בנושא מדיטציה ורפואה משלימה:איך יוגה מסייעת לכאב שמקורו בעמוד השדרההרגלי זן בחיי היומיום: כך תתחילו להתאמןדיקור סיני מסייע ליובש בפה עקב הקרנותטיפולים אלטרנטיביים לחולי פיברומיאלגיהאיורוודה: למי היא עוזרת והאם היא בטוחה?טכניקות מדיטציה נפוצות
במדיטציה טרנסנדנטלית ההתמקדות היא בתמונה, צליל בודד, במנטרה מדוברת/מושרת או בנשימה. מדיטציה קוגניטיבית, כמו במקרה של מדיטציה להפחתת לחץ על בסיס קשיבות, אינה מתמקדת במטרה אחת. במדיטציה מסוג זה, המתרגל נעשה מודע לכל המחשבות, הרגשות, הצלילים או הדימויים שעוברים במוחו. מדיטציה מתורגלת בדרך כלל למשך 15 עד 20 דקות במהלכן המתרגל יושב בדממה ונושם בקצב קבוע.