לרוץ לבד? זה מזיק למוח

הקלישאה גורסת כי הספורט טוב לנפש ולבריאות ואימון גופני, יאמר לכם כל רופא ומטפל, הינה אחת מאבני הפינה והיסודות לחיים בריאים. אולם מסתבר כי ריצה, אחת הדרכים הפופולריות להורדת משקל גוף ולשמירה על כושר גופני, יכולה להיות, באופן מפתיע, פחות מועילה לגוף ובעיקר לתאי המוח, באם היא מתבצעת לבד.

אנשים רבים מתקשים לשמור על שגרת אימונים, כאשר אין להם בן זוג לאימונים. עכשיו נראה שעדיף להם להתאמן עם בני זוג, גם בשל מניעים בריאותיים ולא רק בשביל החברותא. חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון טוענים, כאמור, כי אימון עם פרטנרים תורם יותר לפעילות המוח, וזאת לאחר מחקר שערכו על עכברי מעבדה.

הממצאים, שהתפרסמו בכתב העת Neuroscience, מצביעים על כך שמגע חברתי מנטרל את ההשפעה השלילית שיש לפעילות גופנית קשה, הכרוכה במאמץ רב, על המוח. בעת הריצה גוברת בגוף פעילות של הורמון הנקרא קורטיקוסטרון (corticosterone), שאחראי לעליית רמת המתח של האדם.

פעילות יתר של ההורמון הנ"ל אף גורמת להאטה בתהליך ייצורם של תאי מוח (תהליך המכונה neurogenesis). עוד ידוע שבניגוד להאטה בייצור תאי המוח, הפעילות הגופנית דווקא תורמת ליכולת התפישה המרחבית ולשפר את התקשורת בתוך הגוף בין תאי עצב שונים במוח (נוירונים).

בשביל לבחון את השפעות הריצה על המוח בחנו החוקרים עכברי מעבדה שרצו לבד או בקבוצות. מהמחקר עולה כי ייצור תאי המוח עלה רק כאשר העברים רצו בקבוצות ואילו עכברים שרצו לבד חוו את ההאטה המדוברת (ה-neurogenesis) בקצב ייצור התאים במוח.

בשתי הקבוצות נרשמה עלייה ברמת ייצור הקורטיקוסטרון, אולם רק בקבוצת העכברים שרצה לבדה, נראה כי לייצור ההורמון המוגבר היתה השפעה שלילית, מה גם שנמצאה אצלם רמה גבוהה יותר של הורמון זה.

החוקרים, שהובלו על ידי ד"ר אליזבת' גולד, סיכמו את ממצאיהם: "בהיעדר מגע חברתי, גם חוויה שבדרך כלל נחשבת נורמלית כמו ריצה, יכולה לגרום לנזק למוח".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר