.jpg)
.jpg)
.jpg)
מרבית המתעמלים החובבנים בהחלט סבורים שכן. "כל שיר אורך בממוצע 4 דקות", מסביר אחד מהם, "כך שאם בזמן של שני שירים אני מספיק לרוץ מסלול של קילומטר וחצי - אני יודע שהיה לי אימון מוצלח".
לדבריהם, תמונות המרצדות על מסך הטלוויזיה שמולם, ובעיקר צלילים, יכולים לספק השראה מצויינת לאימונים, וגם להסיח את הדעת מכאבי השרירים ומהמונוטוניות המשמימה של התרגילים.
המומחים חלוקים בדעתם באשר לנזקים מול התועלות של האזנה למוזיקה בזמן אימון. קצת קולות או צלילים בהחלט יכולים לסייע לאימון טוב יותר, הם סבורים, אבל מנגד, הסחות הדעת עלולות לפגום בקשר הכל כך עדין והכרחי בין הגוף לנפש, ובכך לחבל בתוצאות הפעילות הגופנית.
לפני כשנתיים נערך בבריטניה מחקר שניסה לבדוק את הסוגיה בצורה מדעית: 18 סטודנטים נתבקשו לדווש על אופני כושר - מחציתם בדממה מוחלטת, וחציים לצלילי מוזיקה אלקטרונית קצבית.
עוד על מוסיקה:
כשאני שרה , אני מתנתקת מהמחלה
מוצארט משפר את הראייה
רובי וויליאמס - מתכון לתשוקה
מוסיקה ויחסי מין - יש קשר?
מוסיקה מעבירה כאב כרוני
התוצאה הייתה חד משמעית, וגילתה כי אלו שהאזינו לצלילים דיוושו בממוצע בקצב גבוה יותר ב-13%, בהשוואה לחבריהם שהתאמנו בקול דממה דקה.
את הסחת הדעת שמספקת המוסיקה מכנים פסיכולוגים "אפקט הניתוק". ד"ר ג'יימס אנסי, פסיכולוג אמריקאי מאטלנטה, מציין כי מתעמלים חדשים שמורשים להתעמל עם מוסיקה דבקים יותר בתוכנית האימונים, בהשוואה לחבריהם המתעמלים בשתיקה.
"לדעתי זה בסדר גמור שחדר הכושר ייראה כמו מרכז תקשורת", הוא אומר, "כל עוד זה מעודד את האנשים להתעלם מהקשיים ומרחיק אותם מתחושת האי נוחות שבאימון".
אבל תמונת המצב שונה לחלוטין בכל הנוגע לספורט מקצועני. "אתלטים שמעוניינים להגיע להישגים כבירים - לא יכולים להתאמן עם אוזניות iPod על ראשם", אומר פרופ' בנג'מין אוגלס, פסיכולוג מאוניברסיטת אוהיו בארה"ב.
"אם אתה רוצה למצות את היכולת הגופנית שלך", הוא מסביר, "אתה חייב להיות כל כולך מרוכז בגוף שלך, בלי ששום דבר יסיח את דעתך".
לאתר של המרכז לטיפול בהשמנת יתר
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
