שבץ מוחי: גברים מתמודדים יותר טוב מנשים

מהם ההבדלים בין יכולתם של גברים ונשים להתמודד עם שבץ מוחי? מחקר שהתפרסם לאחרונה בכנס בריאות האשה באוניברסיטת בן גוריון ביקש לבחון שאלה זו.

החוקרים ביקשו לבדוק את הבדלי המגדר בקרב שורדי שבץ מוחי, בכל הנוגע לשיקום הפיזי, הנפשי והחברתי וכן לבדוק כיצד מתמודדים גברים ונשים עם הצורך לטפל בבן/בת הזוג שנפגעו (במהלך ששה החודשים הראשונים לאחר הארוע).

את המחקר ערכו ד"ר זהר ניר, העוממדת בראש המחלקה לסיעוד בבית הספר למקצועות הבריאות באוניברסיטת בן גוריון וד"ר יעקב בכנר מההמרכז ללימודי הזקנה במחלקה לסוציולוגיה של הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון.

למידע נוסף בנושא מחלת אלצהיימר, היכנסו לפורומים:
פורום שבץ מוחי (נוירולוגיה)
פורום הפרעות זיכרון הפרעות קוגניטיביות
פורום תמיכה נפשית, פסיכולוגיה
פורום רפואת משפחה
פורום ביטוח סיעודי
פורום נכויות, מחלות כרוניות

החוקרים בחנו 155 שורדי שבץ מוחי (80 גברים ו-75 נשים) ו-70 בני זוג מטפלים עיקריים (16 גברים ו-54 נשים). גילם הממוצע של השורדים היה 73.3 ושל בני זוגם 67.2 שנים.

מהממצאים עולה כי בקרב נשים שורדות, בהשוואה לגברים שורדים, נמצא שעור אלמנות גבוה יותר (64% לעומת 25%), רמת השכלה נמוכה יותר (7.6 שנה לעומת 9.4 שנה), ונטייה גבוהה יותר לחיות בגפן (35% לעומת 14%).

ממוצעי הגברים השורדים היו גבוהים מממוצעי הנשים השורדות בתפקוד פיזי (93.6 לעומת 85.8), בתפקוד יומיומי בשעות הפנאי (6.5 שעות לעומת 4.15שעות).

לרמת ההשכלה היתה תרומה מובהקת בשיפור התיפקוד הפיזי בקרב שני המינים, ולנישואין תרומה מובהקת בשיפור התפקוד של הגברים, ובשיפור התפקוד המנטלי של הנשים.

נשים נמצאו כיותר מדוכאות מגברים (7.6 לעומת 6.9), אולם, בעוד שנשים נשואות היו פחות מדוכאות מנשים לא נשואות, מצב נישואין לא השפיע על רמות הדיכאון של הגברים.

בזמן אישפוז, נשים (במיוחד עולות חדשות), פחות סמכו על רשת התמיכה שלהן בהשוואה לגברים. ולאורך כל תקופות המחקר, נשים נמצאו יותר תלויות בעזרת הזולת בפעילות יומיומית, הן נטו להשתתף פחות בפעילויות חברתיות מחוץ לבית, והזדקקו ליותר שירותים חברתיים. הן גם תפסו את התמיכה שקיבלו מבן זוגן כפחות בטוחה בהשוואה לגברים השורדים.

בקרב המטפלים העיקריים, רמת עומס הטיפול נחוותה כגבוהה יותר על ידי בנות הזוג. הן גם היו פחות מרוצות מהיחסים במשפחה (3.96) בהשוואה לגברים, בני זוג (4.22).

מעבר לזמנים, נשים גם חוו רמת דיכאון גבוהה (4.55) משל הגברים, בני זוג (3.52). אותו דפוס נצפה בממוצעי הערכה העצמית, תחושת השליטה, ובדיווח על איכות חיים.

"בקרב שורדי ארוע מוחי מבוגרים", כותבים החוקרים, "תהליך השיקום של אוכלוסיית הנשים פגיע יותר משל הגברים. במיוחד זוהו קבוצות סיכון של נשים שהן ללא בן זוג, חסרות השכלה, ונשים מדוכאות.

"בקרב מטפלים עיקריים שהם בני זוג, גברים מסתגלים טוב יותר לתפקידם בהשוואה לבנות הזוג. ככלל נשים מבוגרות זקוקות למעקב ולעזרה יותר אינטנסיביים הן כשורדות לאחר שבץ מוחי והן כמטפלות בבני זוגן".

את הממצאים הציגו החוקרים לראשונה בכנס השלישי לקידום בריאות נפשית של נשים שהתקיים בתאריכים 24-25 בספטמבר באוניברסיטת בן גוריון, בהשתתפות למעלה מ-400 משתתפים הכוללים אנשי מקצוע מתחום הרפואה, הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית ואנשי אקדמיה. את הכנס אירגנה חברת 'ארטרא', המתמחה בארגון כינוסים ושירותי תיירות בארץ ובחו"ל.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר