פורום פסיכולוגיה - יש לך שאלה?

מחפשת טיפול פסיכולוגי לילדה בת 13.5 הסובלת מקרחות, נשירת שיער.
מענה ריגשי ותמיכה.

בת 43 נמצאת מזה כשנה אצל מטפל תדירות המפגשים - אחת לשבועיים, לעיתים מרגישה מבולבלת, ישנם מפגשים שבהם מרגישה קרבה ויותר חיבןר מצידו זה בא לידי ביטוי במחמאות קלות למשל על השיער על המראה בפנים וכו.. באחד המפגשים שיתף על קושי שמתומדד בחייו( השיתוף היה מינימלי) . ממפגש למפגש מרגישה כמיהה השתוקקות מצב רוח מרומם.
.שיתפתי אותו בהעברה חזקה שאני מרגישה במרחב והרגשתי שהוא נרתע ונסגר , למשל העלתי בפניו שלעיתים אני חולמת על דמות שמחבקת אותי רציתי שנבדוק ונבחון יחד מה הדמות מייצגת , אציין שבילדותי חוויתי פגיעה מינית והמון קשיים בבית . לא היה מענה לצרכים הרגשים שלי כילדה ואולי כל מה שאני חווה זה קשור לפצעי ילדות. כששיתפתי אותו הוא אמר "אני מאד מקווה שאני לא הדמות בחלום שלך" הרגשתי מאד פגועה ודחויה. במפגש לאחר מכן העלתי את הפגיעה ואת מה שהרגשתי ואמרתי לו שזה חומר טיפולי נהדר לעבוד עליו חשוב לי להעלות פה דברים שאני מרגישה. הוא אמר לי שלא רצה לפגוע בי והיה מבולבל. ובהחלט אני רשאית לעלות מה שמרגישה
מאותה סיטואציה יש שמירת גבולות ואפילו ריחוק. מרגישה מבולבלת וקצת מבואסת שהקשר התקרר מעט. תוהה לעצמי האם המרחב מיטיב מגן ?? האם לשקול לעזוב
תודה

שלום רב!
בעבר סבלתי מפגם אסטטי בעיניים שנגרם עקב ניתוח סימפטקטומיה.
הפגם הנ״ל גרם לי לאומללות רבה ולא הייתי מסוגל להסתובב בין הבריות ולהביט בהן בעיניים.
הפגם תוקן ע״י השתלת קשתיות מלאכותיות ושוב חזרתי להיות מאושר.
עכשיו מסתבר שהקשתיות המלאכותיות גרמו לנזק בקרניות ולראיה לקוייה שניתן לתקן רק ע״י הוצאת הקשתיות המלאכותיות וחזרה למצב האסטטי הקודם שגרם לי בעבר לאומללות רבה כאמור לעיל.
איני יודע מה לעשות כי אני זוכר עד כמה הייתי אומלל בעבר אבל גם ראיה לקוייה שעימה אני מתמודד כעת הינה בעיה לא קלה וגם מגבילה.
אשמח לקבל את עצתך המקצועית שתעזור לי להחליט מה לעשות,להוציא את הקשתיות המלאכותיות או לא להוציאן.
בכבוד רב
יצחק.

שלום רב,
אודה לכם על עזרתכם באיתור יהודית אבל (שמה לפני הנישואים) -חברת ילדות שלי . כיום בת 73. למדה ביסודי ובתיכון בת"א.
אחר לימודי פסיכולוגיה עבדה כנראה בשלוותה בהוד השרון.
תודה על עזרתכם,
ד"ר דינה מנקין

שלום, ביתי (בת 30) התגרשה לפני כשנה ובחצי שנה האחרונה יוצאת עם בחור שמגיל 15 לא מדבר עם הוריו, וגדל במשפחת אומנה, הבחור מאוד שקט, לא יוזם שיח אק אם רק אם אנחנו פונים אליו, עובד בעבודה לא משהו- אומנם יציבה, מה גם שהוא מעשן בלי סוף - גם ביתי מעשנת-2 סיגריות ליום ומאז שהיא איתו נראה לנו שעלתה בכמות ואם היה איזה סיכוי קל שהיא תפסיק, עכשיו הסיכוי ירד. אנחנו רואים אותו פעם בשבוע למשך שעה כן חשוב לי לציין שנראה שטוב לה איתו והם מתכננים לעבור לגור יחד, אנחנו לא שלמים עם הבחירה שלה ודי חוששים שלאור הילדות הלא פשוטה שעבר הדברים יצופו למעלה ויהיה לא קשה לנהל יציבות משפחתית. אני לא באה ממקום שופט אך ממקום דואג לבת שלנו ואם אומר בכנות גם אני וגם בעלי היינו רוצים לראות מישהו אחר . אני יודעת שהבת גדולה ועושה את הבחירות שלה, יחד עם זאת מה אנחנו אמורים לעשות? כהוריה אנחנו רוצים רק שהיה לה טוב ושתחייה חיים מסודרים טובים ובאיכות

אני גר בהטסטלים כבר 20 שנה, מאובחן בסכיזופרניה ואני חושב שאין לי סכיזופרניה אלא הפרעת אישיות מסוג אישיות קורבנית, כנראה הפרעת אישיות נמנעת, ההוסטל מבינים שאני ביישן והם רוצים להוציא אותי מהקונכייה, כל מאמץ כזה גורם לי לתגובה פאסיבית-אגריסיבית ואני מתחיל לא לשתף איתם פעולה וזה גורם לי לדחיינות ומצדיקה את הסימנים השלילים של חוסר מוטיבציה של סכיזופרניה, זה גורם גם לדיכאון שעוד יותר מחמיר את המצב, בסוף אני יוצא אם מחשבות אובדניות שמעלצות אותי להתאשפז באישפוז פסיכיאטרי פעם בשנתיים, על מחשבות אלו שבסוף ההוסטל רק מצדיק שאני לא אצמעי, ולא יכול להיות בדיור מוגן, הם גם עושים לי שיחות אם המנהלת הראשית כל שנה ומבקרים אותי שמה, הפחד הגדול שלי שישליכו אותי לרחוב ואני יגור ברחוב.
האם זה גאסלייטינג? והאם זה יכול להחריף סכיזופרניה ומה אפשר לעשות בעניין זה כי אני מרגיש שלא אכפת לי מחיים בכלל וכבר לא אגשים את החלומות שלי ולא אכפת אם אני ימות.

יש לי חברה שהיא מתמודד נפש שכל הזמן טרודהעל מה שאמא שלה היתה בשבילה בילדות היא כועסת על האמאבגלל עטפה אותה יותר מידי הרסה את החיים שלה לא ידעה לגדל אותה לא היתה שהיא היתה צריכה אותה וזזה משפיע עליה עד היום איך היא יכולה להשתחרר מזה

בחורה בת 24 שקטה רזה אוכלת מעט מאוד, סובלת הרבה זמן מהקאות.
עובדת, יש בעיה הורמונלית, לא תמיד מרוכזת, יש מעט חברים, לא אוהבת להתארח ללילה אצל אחרים,
נחטפה ע"י הורה שלה למשך כשנה בהיותה ילדה.
זקוקה לעתים להתבודדות למספר ימים.

מה ההשלכות אם בחור השונה ממנה יתחתן איתה?

בבקשה לשלוח את התשובה למייל שלי.
תודה מראש על המענה.

קרוב להתאבד
הייתי מאושפז פעמיים אברבאנל
מתעללים בי מאיך שאני קם בבוקר ועד שאני הולך לישון, דאגו שאני לא יוכל לעבוד ומנסים לגרום לי להתאבד

בן זוגי טופל מספר שנים אצל פסיכולוג עקב קשיי תיפקוד חרדות דכאונות ואף גלישות פסיכוטיות. מעולם לא נאמר לי מהם הקשיים של בן זוגי מה שהביא לקושי גדול באחזקת המשפחה נפשית וכלכלית ולהדרדרות במצבי הנפשי לאורך שנים. בהמלצת מטפל ימו נפגשתי הצעתי לבן זוגי ללכת ביחד לטיפול ומכיוון שידעתי שיסכים רק לפסיכולוג שאצלו טופל פיניתי אליו בבקשה שיטפל בנו כזוג. למרבה הכאב, לאחר זמן, התברר שהיחס אלי בטיפול הזוגי הוא כאל מישהי שאמורה להיות שותפה של הפסיכולוג בטיפול בבן זוגה ולא כאל מטופלת שווה אליו. במהלך הטיפול היו דיבורים וסיכומים בין הפסיכולוג לבן הזוג ללא ידיעתי או עידכוני. התהליך דרש ממני חשיפה ובסופו של דבר פגע בי בצורה אנושה כי נחשבתי בתהליך אובייקט שמחוייב לסייע בטיפול ולא מטופלת שזכאית לאמפטיה, הקשבה ושיוויון

כאשר אדם קשיש רוצה לחלק (בצוואה) את כספי ירושתו לשני ילדיו, שאחד מהם נשוי והשני - גרוש, האם נכון יותר, מבחינה פסיכולוגית, לחלק אותם שווה בשווה, או בדרך אחרת הנובעת ממצבם המשפחתי השונה, כאמור?

הי, מה לעשות במקרה וגרושתי לקחה את הקטינים לטיפול אצל פסיכולוג ילדים באופן פרטי, ללא הסכמה שלי כאופוטרופוס טבעי ואינה מסכימה לחסוף פרטי הטיפול ולא את זהות המטפל. למי לפנות ומה הדרך הטוב להתנהל בעניין זה?

אני בטיפול רגשי/ייעוץ
לאחרונה עשיתי הפסקה קצרה ואני אמורה לחזור אליו בקרןב
אבל במקביל מרגישה שאני יותר מידי חושבת על הטיפול/המטפלת
כאילו כל רגש שעולה לי במחשבה או כל התלבטות, אני מדמיינת איך אני משתפת אותה...

אני מחכה לכל הודעת התעניינות מצידה
והדמות שלה נהייתה משמעותית מאד עבורי
זה נורמלי? תקין שזה בראש שלי כל הזמן?

זה מרגיש לי קצת מוגזם, הסיטואציה הזו גורמת לי להרגיש שאולי משהו לא בריא בטיפול ואני צריכה להפסיק או לשנות משהו.

בני בן ה 21 יצא לשני דייטים והבחורות סיננו אותו ולא חזרו אליו. הוא לא יודע מה הסיבה. הוא מאוד מופנם, שקט, רגיש, לא מדבר הרבה. הפניתי אותו לקבוצה שמטפלת בכישורים חברתיים או לפסיכולוג.
השאלה שלי מה אני בתור אמו יכולה לומר לו? רק לעודד אותו שימשיך לצאת עד שיפתח קשר? לנסות להבין מה היה בדייטים כדי שיוכל לשנות? לא לדבר איתו בכלל על כך?
לתת לו טיפים מה הוא יכול לעשות?
הוא בחור נהדר ערכי לחם בעזה ונראה מאוד עצוב וכואב לי עליו.
תודה מראש.

שלום רב, ביתי בת ה33 מתגרשת לאחר 3 שנות נישואין , בעלי לקח את העיניינים לידים שלו ויש לציין שעושה זאת נפלא, יחד עם זאת אני מרגישה לא שייכת, נוצר מצב שהוא וביתי כאילו בסוג של "קליקה" (למרות שמשתפים אותי במה שנעשה) וכאילו התהליך של שניהם ואני הנספח, כשכולנו משוחחים , כל פעם אני שומעת אותו מתבטא: כשאני יעשה, אני ידבר, מה גם שביתי אומרת אבא עושה, אבא יעשה, אבא מדבר עם...ויצא גם שחברה שלה אמרה לי מספר פעמים ש.....אבא יעשה, יטפל וכ'ו...אני מרגישה ממש תסכול, האם אנחנו לא אמורים להתנהל ביחד, האם בעלי לא אמור לומר אמא ואני...הרי כולנו עוברים את התהליך כדי לעזור לביתי? מה עליי לעשות (אני מודעת לכך שזה נשמע קצת קטנוני יחד עם זאת אלו הם התחושות שלי)