האם לחץ דם גבוה גורם לדמנציה?

לחץ דם סיסטולי גבוה באמצע החיים הוא אחד מהממדים המדויקים ביותר לחזות את התפתחותה של מחלת הדמנציה (שיטיון), ואילו דופק מהיר אינו באופן קבוע אינו גורם או סממן להתפתחות המחלה, כך עולה ממחקר שערכו קבוצת חוקרים ממרילנד.

ד"ר לנור לאונר מהמרכז הלאומי לחקר ההזדקנות בבת'סדה, מרילנד, בצוותא עם עמיתיה, בחנה את השאלה "האם דופק גבוה הינו תסמין התורם להתפתחות מחלת הדמנציה". מחקרים קודמים הצביעו כבר על הקשר שבין לחץ דם גבוה והתפתחות של המחלה, כאשר 2,505 גברים אמריקאיים ממוצא יפני באמצע חייהם, שנבדקו בין השנים 1971 ל-1974 ואשר אצלם אובחן לחץ דם גבוה, חלו אחר כך במחלה (הגברים נבדקו שוב ב-1991 ובין השנים 1994 ל-1999, כאשר גיל הנבדקים היה בין 71 ל-93).

בין הגברים נמצאו 189 מקרים של אלצהיימר או דמנציה שנמצאו בתקופה של חמש שנים. לפי דיווח החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם במהדורת חודש ינואר של כתב העת Stroke לא נמצא אצל הנבדקים קשר בין הימצאות המחלה לדופק גבוה.

מאידך, טענה לאונר בפני חדשות רויטרס "הסיכון לחלות במחלת הדמנציה עלה עם העלייה במדדי לחץ הדם. מי שסבל מערך סיסטולי של 140 ומעלה, סבל מסיכוי גבוה יותר ללקות במחלה לעומת מי שלחץ הדם הסיסטולי שלו היה בערכים שבין 120 ל-139. הסיכון הגבוה ביותר היה עבור מי שהיה בקבוצה שמעל 140 ומעולם לא טופל".

החוקרת סיכמה וטענה כי "התהליך שמוביל למחלת הדמנציה מתחיל עוד זמן רב לפני האבחון, כאשר מניעה ואבחון של לחץ דם גבוה עשויים למנוע את התפתחות מחלת הדמנציה בעת הזקנה".

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר