אירוע מוחי כאשר שדה הראייה נפגע

לאחר אירוע מוחי הפוגע בשדה הראיה יש צורך לבצע בירור בכולל דופלר עורקי צואר ודופלר דרך הגולגולת -TCD וכן אקו לב להדגמת מקור לתסחיפים. קימות בדיקות נוספות לפי ההתויה הקלינית כגון CTA או MRA להדגמת כלי דם תוך גולגולתיים ,בדיקות המטולוגיות ועוד. בשבץ מוח אין התויה חד משמעית להעדיף MRI על פני CT למרות שמדובר בבדיקה שאיננה כרוכה בקרינה. בשאלות קליניות מסוימות יש לבצע MRI אולם ההחלטה צריכה להתקבל על ידי הרופא המטפל. דמם לתוך אוטם הינו סיבוך ידוע של שבץ בעיקר כאשר מדובר בשבץ נרחב ובשבועיים הראשונים. מסיבה זו לא נהוג להתחיל תרופות נוגדות קרישה מסוימות בימים הראשונים לאחר אוטם נרחב גם אם קיימת להן התויה רפואית. הינכם מוזמנים לפנות למרפאה נוירואופתלמלוגית ומרפאת שבץ במרכז הרפואי תל אביב להערכה והצעת טיפול.

קודם כל תודה רבה על התשובה.
אמא שלי עברה בבית החולים בדיקות קרדיולוגיות ובדיקת דופלר צוואר. לא נמצאו הפרעות בקצב הלב. כמו כן, נאמר לנו שהמקור לקריש הדם לא נמצא.
כרגע אימי מקבלת טיפול מונע של קרטייה ובנוסף, ממשיכה לקבל תרופה להורדת לחץ דם (תרופה שקיבלה גם קודם לכן).
1. רצינו לשאול אילו בדיקות נוספות מומלץ לעשות על מנת למצוא את מקור הקריש, איך ניתן לדעת האם קריש הדם נוצר במוח או במקום אחר? האם בדיקת ה MRI יכולה לעזור בנושא?
2. אירוע מוחי זה נוצר כתוצאה מקריש דם שיוצר בגוף, האם יש סיכוי גבוה שאותו מקור בגוף ייצר עוד קרישים בדם? איך ניתן להמנע מכך אם כן?
3. אם תוכלו להסביר בקצרה את נושא הבצקות הנוצרות כתוצאה מאירוע מוחי והאם הפגיעה כתוצאה מבצקות הינה רברסבילית.

שוב תודה רבה
איריס

לא ציינת האם עברה בדיקת אקו לב דרך הושט העשויה להדגים קרישי דם בחללים שאינם נראים בבדיקת אקו רגילה ובקשת אבי העורקים. בצקת מוחית הינה סיבוך של אוטם נרחב המופיע לרוב בימים הראשונים לאחר שבץ ומתאפיין בהחמרה ובהדרדרות קלינית של החולה . הטיפול נוגד הצימות נועד להפחית את הסיכון ליצירת קרישי דם נוספים בכלי הדם המוחיים אך יעילותו כמובן איננה אבסולוטית.