דיכאון או משהו נוירולוגי?

לפני שבועיים קמתי והרגשתי כי יש לי מבט בוהה או blank stare ובהמשך השבוע הופיע נימול באזור הפנים, המבט הבוהה לא חלף עד היום ואילו העקצוצים בפנים חוזרים מדי פעם. נלחצתי מהעניין, והתחלתי לחפש באינטרנט מה זה יכול להיות... אחת האפשרויות היו: דיכאון. ואכן, הרגשתי גם עצבות או יותר נכון אפטיות וגם חוסר יכולת להירדם. עם הנתונים הללו פניתי לפסיכיאטרית שאיבחנה אצלה הפרעת חרדה... למרות שאינני חושבת שזה נכון, כי לא היתה לי "התקף" חרדה אי פעם. בכל מקרה היא רשמה לי כדורי ציפרלקס שאני לוקחת כבר שבוע, תחושת העצבות והאי יכולת להירדם חלפו אך נותרתי עם המבט הבוהה והעקצוצים ( למרות שבעלון של ציפרלקס רשום שנימול היא אחת מתופעות הלוואי). מה שמפריע לי הוא המבט הבוהה, אני סטודנטית וקשה לי להתמקד בחומר. האם יכול להיות שזה משהו נוירולוגי?