שלום וברכה

אני בת עשרים, סובלת כבר חודשיים ממיגרנה קבועה. כאב ראש בעוצמה בינונית ממוקד בצד שמאל בקדמת הראש ובקודקוד, שלא מפסיק לרגע בשעות הערות שלי (מצליחה לישון לילה שלם לרוב, לפעמים מתעוררת מהכאב, מדי פעם לא נרדמת כל הלילה), מדי כמה שעות, אחת ליממה לכל הפחות, הוא מתחזק בפתאומיות ומונע ממני לתפקד. האפיזודות האלה נמשכות חצי שעה עד שלש שעות, בדרך כלל כדור (רוקסט או רילרט) מעורב בירידה של הכאב, לרוב הכדור לא מוריד את הכאב אלא פשוט מרדים אותי.
לפני חודש וחצי, בעת שתקף אותי אחד הכאבים החזקים, שמתי לב לירידה פתאומית ובולטת בראייה בעין שמאל. מא לא היה שיפור, אלא החמרה קלה בלבד, העין הזאת עצומה למחצה בדרך קבע, לעיתים אני מצליחה לפקוח אותה (לא עד הסוף), בל זה דורש מאמץ.
עברתי כמובן אינסוף נוירולוגים ורופאי עיניים, לא היו ממצאים, ואני ממשיכה בבירורים ובדיקות - אתמול נעשה OCT, ובמהלך השבוע אגיע לנוירולוג, כאשר המצלת רופאת המשפחה, לאור כך שCT ללא חומר ניגוד ו-EEG היו ללא ממצאים חריגים, היא להמשיך לMRI וLP, כמובן שרופאי הקופה לא כל כך ששים לתת הפניות, למרות המלצת הרופאה וכן רופא מחדר המיון
היום אני אחרי לילה לבן, פשוט בגלל שלא הצלחתי להירדם בגלל הכאב, לקחתי שני רוקסט וזה לא הרדים אותי. לפני שעתיים התחיל לי טיק ממש מציק בעין שמאל, ואני חוזרת ומוציאה את הלשון באופן לא רצוני, ובנוסף לועסת אותה ואת פנים החניכיים שלי באופן לא רצוני, כמעט עד זוב דם. זה לא הלילה הלבן הראשון שלי, אבל זו פעם ראשונה שהתופעות האלה מתרחשות...
זה אולי נשמע טיפשי, אבל זה מהחוסר שינה?או שלאור הרקע צריך להתייחס לזה?
בנוסף אם יש עצה לגבי זירוז טיפול בנושא המיגרנות (אני חודשיים נגררת עם הנושא, לא מתפקדת בכלל, עזבתי עבודה של שנה בגלל זה, ווהתחושה היא באופן כללי ש"מורחים" אותי)
אודה לתשובה :)