תולעת הפארק

שרון שלום,
ראשית כל הטיפול בדרונטל פלוס מיועד לתולעי מעיים שטוחות ( חומר פעיל פראזיקוואנטל) ועגולות (פירנטל) והוא אינו יעיל כנגד תולעת הפארק. הטיפול המניעתי (כאשר אין עדות לתולעים בצואה או סימנים קליניים שמחשידים לנגיעות כשלשולים ) ניתן אחת לחצי שנה ואילו במידה ויש נגיעות בתולעי מעיים באופן כללי מומלץ לטפל ולחזור על הטיפול לאחר 10 ימים.
שנית דורמקטין הוא אכן הטיפול הנבחר כנגד תולעת הפארק ומשום שהוא טיפול ולא חיסון ישנה חשיבות במתן הזריקה כל חודשיים באופן סדיר. המינון שניתן כמניעתי מטרתו בחיסול הצורות הצעירות של התולעת חודשיים רטרוספקטיבית. הצורות הצעירות, לאחר אכילת חומר נגוע (המכיל חיפושיות), חודרת את דופן מערכת העיכול ונודדות לאזור הושט, שם מתפתחת גרנולומה עם התולעת הבוגרת שמתחילה להטיל ביצים שמופרשות בצואת הכלב. סימנים קליניים שמעידים על נגיעות בתולעת הפארק כוללים פליטות/הקאות (הנובעים מנוכחות התולעת הבוגרת והגרנולומה בוושט) , קריעה אקוטית של אבי העורקים (מעצם הנדידה של התולעים) ודימום או סימנים עצביים ( עקב נדידה אברנטית של התולעת לחוט השדרה). כלב מאובחן לתולעת הפארק (אם על ידי צילום או אנדוסקופיה שמאפשרים לזהות את גרנולומה בושט) מקבל טיפול שונה הן מבחינת המינון והן מבחינת התדירות. הגרנולומה בושט יכולה לעבור התמרה סרטנית ובמצב זה הטיפול כבר לא אפקטיבי. זוהי מחלה שקשה לטפל בה (מעבר למתן זריקות, לפליטות יש השלכות על מצב הכלב שלא מצליח לאכול, מרזה ובסכנה לדלקת ריאות שאיפתית) ולכן עדיף למנוע את התפתחותה.
באזורי תל אביב ורמת גן ישנה נגיעות גבוהה וכיוון שאת מתארת כי כלבתך חיה בחצר ואין פיקוח על הדברים שהיא מכניסה לפיה אני ממליצה לטפל כל חודשיים באופן סדיר.
בהצלחה
ורק בריאות
דר' סמדר טל