פרוקטיטיס וקולונוסקופיה

שלום רב, אני סובלת מזה כ-13 שנה מפרוקטיטיס קוליטיס שאובחנה ע"י סיגמואנדוסקופיה (נבדקתי עד כ-50 ס"מ) והופיעה המחלה עד כ-15 ס"מ מפי הטבעת. מאז טופלתי בנר רפאסאל 1 גר' ליום .לשמחתי,מחלתי יחסית קלה ובכל התקופה הזו היא חזרה שוב כ-4-5 פעמים לפרקי זמן קצרים של עד שבוע ,בהם הגדלתי את המינון בעצת הרופא לשני נרות ביום עד שוך הסערה.בד"כ הסימפטומים הם כאבי בטן ,עוויתות ,צואה תקינה בד"כ(הכוונה ללא שלשולים) העטופה בריר דלקתי עם מעט דם ואחרי הטיפול הכל חוזר לקדמותו ולאט לאט אני חוזרת לנר אחד ביום. עד היום לא עשיתי קולונוסקופיה כפי שהרבה חוששים לעשות והרופא כמובן ממליץ על כך לאור ההסטוריה שלי,אך מס' פעמים הרופא עשה לי פרוקטו בלבד במרפאתו ובעצם ראה שאותו אזור שהיתה בו דלקת תקין לחלוטין.אני כל הזמן בשכנועים עצמיים שאם היה משהו אחר מסובך יותר או דלקת במקום גבוה יותר ,הנר לא היה עוזר והייתי בוודאי יודעת על כך (בין לבין ילדתי שני ילדים וההריונות היו ללא סיבוכים בכל הקשור למחלה)-תמיד היא חזרה וזו סטטיסטיקה שלי בלבד כאשר זלזלתי בנרות ולא לקחתי כל יום אלא כל יומיים או שלושה ובעת מתח ולחץ נפשי גבוה-השאלה כמה קריטי לבצע בהקדם האפשרי קולונוסקופיה (הרופא אמר לי לפחות לפני גיל 40). כמו"כ מה לגבי הפיקו סלקס ,האם זה אכן מזיק לכליות והאם מומלץ להיבדק כך,כי גם אבי וגם אחי עשו הכנה עם מרוקן חדש וזה פשוט היה קטסטרופה וכמעט נשברו תוך כדי הכנה... אגב, כרגע יש לי חזרה של המחלה מיום שני והולך ומשתפר עם הגדלת המינון,האם כשדאי לחכות פרק זמן עד שהמצב ישתפר ואז לעשות קולונוסקופיה ?מה מומלץ? תודה רבה וסליחה על האריכות.