לד"ר ניצן

תודה לך על התגייסותך להשיב לי.
...ובכל זאת.. האם ידועים לך ערכים סטטיסטים בארץ של השוואה בין סיכויי הצלחה של השתלות שיניים בקרב סכרתיים?
אחוזי ההצלחה שציינת מאד גבוהים בהתייחס לטיפול רפואי. אני מניחה שנעשו השוואות בין השתלות לאדם שאיננו סכרתי, לזה שהוא כן.
ציינת אמנם שאיזון מוחק כמעט את ההבדל, האם תוכל להפנות אותי למחקר שנעשה ע"י אוניברסיטה בפקולטה לרפואת שיניים בארץ על השוואה כזו?
ועוד משהו:
נושא האיזון הוא יחסי. אני מבינה שאתה מתייחס לערכי המוגלובין A1C.
האם אדם מאוזן לגבי דבריך הוא זה, שערכיו בטווחים הנורמאלים הנ"ל באיזו תקופה? חודש? כמה חודשים? יותר?
אני שואלת, כי אני לא הייתי מאוזנת במשך שנים ארוכות (מעל 300 mg%) ומאז שהתחלתי להזריק אינסולין, לפני חודש, הערכים מתייצבים על 190-160 שהם גם גבוהים עדיין.
תודה לך.
וחג שמח

לד"ר ניצן.
תודה לך על המאמץ, הטירחה להשיב לי ולחפש מראה מקום.
הרגעת אותי. יש לי בעייה קשה בשיניים, וטופלתי (דווקא בחברת בת של קופ"ח, מקום מסודר,אך הרבה שיניים , כתרים, נשברו, נסדקו. ובעצם, כל פעולה שנעשתה לתיקון, בסופו של דבר, השיניים שטופלו נשברו ונשארו לי שאריות... )
יש לי תחושה, (אחרי שנים של טיפול) שגם לרופא יש חלק בכך. שכן,הרופא המטפל "נלחם" על כל שן, בשעה שבייעוצים אחרים נאמר לי ש"לא שווה" להילחם על שן זו אחרת כי "לא תחזיק מעמד וחבל להשקיע להשאיר אותה" (ייעוץ ע"י מנתח) והרופא שלי בכל זאת בכל פעם מחדש ניסה, וכל פעם עברתי טיפולים ארוכים, ניתוחים, ובסוף השיניים נעקרו, ואחרים נשברו ונסדקו ולא החזיקו מעמד.
אני מלאת הערכה לאופטימיות של הרופא שלי, אך כל הפה שלי מלא בשיניים שנשברו מטיפולים שעשה, ועתה החלטתי סופית, שאפסיק להגיע אליו. (למרות שאני מאד מחבבת אותו, והוא מאד השתדל תמיד והשקיע מאד. ) יתכן גם, שהעובדה שלא למד בארץ, אלא בארץ עם רמת רפואת שיניים לא גבוהה, תרמה לכך?.... הרי בכל פעם, הוא התייעץ עם המומחה/מנתח שאמר: תעקור ולא שמע לו בסוף. ועוד שן ועוד שן ועוד שן הובלה... אחר כבוד לעקירה אחרי סבל של טיפולים קשים וממושכים.
היום מתחשק לי להציל את מה שנשאר, אך התוכנית שניתנה לי, זה עקירת השברים שנותרו בפה, והשתלות שיניים.. ועם כל הכאב לעזוב אותו, הייתי רוצה לפנות לרופא שיניים שלמד בארץ (אם כי אני לא חושבת שיש בכך נוסחה להצלחה, אך לפחות זה מקנה ביטחון, שיש לו ידע..... ואולי גם ניסיון בארץ...)
הבעיה היחידה שנותרה, זה העלות האדירה של טיפול כזה.... ואני, שמרוויחה במשרה חלקית (אין לי משפחה) צריכה לעבוד כמה שנים עד שאחסוך מספיק כסף לכך.
עצוב. ולכן שיתפתי אותך. אך אני נחושה בדעתי לא לסבול כל כך בעתיט מפה חסר שיניים. ואתחיל לאט לאט לאט לאט לאט...... עד שיהיה לי סכום, שאוכל לעשות משהו איתו.
חבל שכמעט כל תחומי הבריאות מסופסדים...ודווקא שיניים, מותירים אותך עצוב, כאוב, מאוכזב, וחסר אונים.
הייתי ממליצה לכל אחד מהקוראים, להתחיל לחסוך... איש לא יכול לצפות אם לא יגיע למצבי.
ותודה מכל הלב על כך שהגעת בקריאה עד שורה זו.....
שנה טובה.