הוספיס בית...

שלום.לגבי ההוספיס בית.אבי היה בהוספיס בית
חולה לימפומה בן 70.היה בריא לחלוטין בלי שום בעיות בריאות.
היה רק עם בעיית בלוטת התריס שהיתה מאוזנת.
תפקד היה עצמאי עובד בגינה.מבשל.מנקה.הכל בכוחות עצמו.
(אמא שלי נפטרה גם ממחלת הסרטן לפני כ30 שנה)ואבא תמיד תפקד בבית בכוחות עצמו.לצערי עד שהמחלה האכזרית הזו הגיע.הוא הפך לסיעודי רק בחודש האחרון למחלה.ואני טיפלתי בו 24/7. מאז שחלה.שנה וחצי.
בחודש אוקטובר באחרון חלה החמרה במצבו של אבי. כל פעם היו מצטברים לו נוזלים בריאות עקב הלימפומה הוא היה בדרגה 3.הפעם האחרונה ששאבו לו את הנוזל מהריאה.הור לכ חזר לעצמו כמו בכל פעם.שהיה עומד על הרגליים. מתפקד ונושם טוב.
הוא היה מרותק למיטה ועם מחולל חמצן.והפך לסיעודי.ואז הרופא אמר שכנראה שיש
גם אי ספיקת לב. עליי לציין שאבי אף פעם לא סבל מהלב.שנקח אותו הביתה וכנראה שזה יהיה החג האחרון שהוא יהיה איתנו.זה היה ראש השנה.אבי לא אהב בי׳ח הוא תמיד
היה מסרב לאישפוז אז לקחנו אותו הביתה עם כל הקושי אני החלטתי לקחת על עצמי את המשימה הקשה הזו. וטיפלתי באבי עד הנשימה האחרונה שלו. לא עזבתי אותו לרגע. עזבתי את בתי ומשפחתי והייתי עם אבי.משקשה לי מאוד.להשלים עם זה שהוא כבר לא איתנו.ביום האחרון כשהוא עזב אותנו לתמיד הנשימות שלו היו מאוד כבדות הגברתי לו את מחולל החמצן לרמה הכי גבוהה.אבל זה לא עזר הנשימות הלכו ונעלמו אט אט.בעלי והאחים שלי היו וגם ילדיי.כאשר אבי הוציא את נשימתו האחרונה.ואבי תקשר והבין עד הרגע האחרון.כשראיתי שכל המצב היתקשרתי לאחות הוספיס בית.ואמרתי לה שאבא לא נושם.ואמרתי לה מה לעשות? אז היא אמרה שאין מה לעשות. ופיתאום אחותי צעקה שיש עדיין דופק אבל אין נשימה....ואז ציפתי מהאחות שתגיע ותזעיק רופא שיעשו משהו.
ולא האמנתי שהיא אומרת לי מזה יעזור שיבוא רופא.אחרי זה הייתי היסטרית ואמרתי לה מה לעשות היא אמרה לי תזמיני אמבולנס.והעא אמרה אל תתני שיעשו לו החייאה אומנם אני לא מחליטה בשבילכם אבל אל תסכימי.היא אפילו לא באה ולא כלום.
ואז היתקשרתי למד׳א והסברתי להם את המצב.ואמרו לי בואי נסביר לך מה לעשות עד שמד׳א יגיעו.ואז הייתי במצב שלא ידעתי מה טוב לאבא מצד אחד האחות הוספיס אמרה לי לעשות החייאה. מצד שני מג׳אדלה אומרים לי. בואי נדריך אותך מה לעשות.והתקשרתי שוב לאחות של ההוספיס והיא אמרה לי לא לעשות.בסוף לא עשיתי
ומד׳א הגיעו וראו שעדיין יש דופק.ועשו החייאה של כחצי שעה ולא הצליחו בסוף.ואז אמרו לנו שאבא נפטר.
היום זה חודש וחצי אחרי שאני לא רגועה עם נקיפות מצפון שלא עשיתי לאבא החייאה
ואולי זה היה מחזיר אותו. ומצטערת ששמעתי לאחות של ההוספיס.וחא הקשבתי למד׳א
קשה לי מאוד להשלים עם זה שאבי כבר לא איתנו...
רציתי בבקשה לדעת האם מישהו מכיר מצב כזה דומה.לגבי החייאה במצב שאדם כבר לא נושם בכוחות עצמו ויש לו רק דופק?
מהם ההשלכות של מצב כזה?
תודה רבה גלי...