בני אובחן כחולה סרטן

לפני כשבועיים הגענו לרופא המשפחה עם בני בן השנה וחצי
הילד כך נראה איבד שיווי משקל ונפל הרבה וזה הטריד את מנוחתנו
משם הכל קרה מהר, הפנו אותנו למיון ובבדיקת ה-CT התגלה "ממצא"
הרופאים בבית החולים נתנו לנו מידע חלקי השאירו אותנו באי וודאות וכל אחד כך נראה, הרגיש שזה לא תפקידו לבשר לנו את הבשורה כי מדובר בגידול ממאיר בראש

הילד אושפז עבר סדרת בדיקות ותוך זמן קצר נכנס לניתוח דחוף.
ומאז אנחנו בתוך סיוט, כל יום מקבלים בשורות חדשה על סיכויים נמוכים, על טיפול אגרסיבי על כך שגילו לא משחק לטובתו.
במקביל הטיפול בילד נהיה צמוד מכיוון שהילד עבר ניתוח גדול ועבר טראומה לא פשוטה , איבד את עצמאותו, סובל מכאבים ודורש נוכחות צמודה שלנו לידו

בתוך כל זה אנחנו צריכים לקבל החלטה איפה לבצע את הטיפולים, ומה הטיפול הנכון ביותר עבורו. והזמן לכך קצר מאד.. ימים בודדים.
כתושבי המרכז האופציות הם שניידר, דנה או תה"ש

זה קשה מאד, קבלת ההחלטה מרגישה פזיזה כי פשוט אין לנו את האפשרות לקחת החלטה מושכלת לקרוא ולחקור. וגם כשקוראים באינטרנט כל כך הרבה סיפורים עצובים שפשוט עושים לי בחילה כשאני קורא אותם.
ההתמודדות עם המצב החדש קשה מנשוא. תחושה של אי הוודאות וחיפוש המתמיד אחר סיפור אופטימי שאפשר יהיה להאחז בו.

אשמח לכל עצה איך מחליטים, איך מתמודדים ואיפה אפשר למצוא גם סיפורים אופטימיים.

אבא שבור