התמודדות עם גיסה תוקפנית

גיל שלום.
אחד הקשיים בהתמודדות עם מחלת הסרטן, היא החרדה והמתח שהם מעוררים בכל מי שהחולה קרוב וחשוב לו, וגם כעס רב על זה שהסרטן פלש לחיים.
לעיתים הניסיון להתמודד עם חוסר האונים והפחד מהלא-ידוע, הוא דרך עשייה - עצות מה כדאי או לא כדאי לעשות, ולפעמים הכעס יוצא בקללות משפילות, דבר שאסור יקרה.
האם אתה לדעתך זו הדרך של גיסתך?
גם אם כוונותיה טובות, או שאבדה שליטה, ברור שמה שהיא מציעה לא מתאים לא לך ולא לאשתך. להיפך היא פוגעת ויוצרת עומס ומתחים וכעסים שאין לכם עכשיו יכולת להתעסק איתם.

יחד עם אני מאמינה שאם יש אפשרות שתתנהלו בימים אלה בסביבה לא כועסת אלא תומכת, זה עדיף.
כלומר לשאלתך, לדעתי כדאי לנסות להשלים או להבליג, לפני ניתוק והתקפה.
כדאי שואתה ואשתך תהיו ב"אותו צד".
1. האם אתה יודע מה אשתך היתה רוצה שיהיה? מה עדיף בעיניה. היא זו שבכתה, וזו אחותה התאומה. כדאי שתתחשבו אחד ברצונות של השני.
.
2. אם תוכלו יחד להסביר לגיסתך מה אתם מבקשים ממנה, האם יש משהו שאתם הייתם רוצים שתעשה עבורכם - - שתהיה נחמדה, שתעזור במשהו כמו הכנת אוכל, הסעה או דבר אחר, יש אפשרות שהיא תשמע ותצליח לתמוך בכם באופן שמתאים לכם.

הכי חשוב שתזכרו כי אתם נכנסים לתקופה ארוכה של טיפולים, חוסר ודאות ובתכם זקוקה לכם אוהדים ופנויים לתמוך בה, לפי הצרכים שלה.
זה באמת לא זמן מתאים לריב עם משפחה כה קרובה שבוודאי דואגת ואולי גם רוצה לעזור.

שיהיה בהצלחה והרבה הרבה בריאות,
שלומית.

בברכה,
שלומית.