מתקשה להשתלב בחברה [נער בן 17]

לא ברור לי אייך רואים לך את הצלקות ? אתה הולך בלי חולצה ? הריי כל הקטטרים הם בבית החזה בד"כ,,,,,
ולעצם העניין, אתה חיוור כי עברת טיפולים עם הזמן זה יעלם ותהיה כאחד האדם, שם המשחק עכשיו הוא סבלנות.
מה שניתן לעשות הוא לבקש מהיועצת בביה"ס לעשות פעילות בנושא, ישנן מחלקות
אונקו \ המטולוגיות שיש להן צוות שכולל רופא אחות ויועצת חינוכית המגיעים לכיתת הילד החולה ושם עושים פעילות בנושא הסרטן,,,
תבדוק זאת...
בביה"ח מאייר ( רמב"ם ) זה מקובל ואף רצוי לעשות פעילות כזו עם חבריי הילד החולה.
בהצלחה.

הבעיה לא בביה''ס שלי אלה הנוער מביבה''ס אחר למשל כשאני הולך לבריכה [פעם ראשונה בגלל שאין כבר סכנת זיהום[בלי הקטטר]] או ברחוב ,אני די נמוך וחלש וחיוור אולי בגלל זה צוחקים עלי וזה ממש מעצבן אותי השאלה שלי היתה מה לעשות בנידון לומר לכל אורח עובר שאני היתי חולה כדי שירחשו לי כבוד או מה , עוד דבר שתופתע לשמוע שהבנות ברחוב כן מנחשות שהיתי חולה וכן נותנות כבוד יותר מהבנים אז מה לעשות להתעלם , אשמח לתשובה.

אני חושב שאתה צריך לפנות ליעוץ מקצועי ,, עד כה נתתי לך תשובות של אב לילד שעבר תהליך דומה לשלך, מצטער אין לי את הכלים לתת לך תשובות מעבר.
בהצלחה.

אבל אני חושב שאני לא אלך ליעוץ , לפי דעתי הבעיה היא שמסבירים בביה''ס יותר על המחלה ומי שחולה בה ולא מקדישים הסבר על האנשים שעברו את המחלה והטיפולים הקשים, זו דעתי אבל תודה בכל זאת על התמיכה.