חדש

אמיר,
כו השפיות חוזרת אך אתה השחקן הראשי כאן....
אתה וזוגתך צריכים להחליט על חזרה לשפיות עד כמה שניתן ויפה שעה אחת קודם....
אני יכול לספר לך גם שהשפיות תחזור עדיין תלווה אתכם עננה שתזכיר לכם איפה הייתם ולאן תלכו החיים מתחלקים ל.... לפני גילוי המחלה ואחריי.....
אמיר, בתקווה שתדעו ימים טובים מאלה הרימו הראש צעדו קדימה בכל הכוחות.
המון בריאות.

אלי שלום


לדעתי בכל ארוע קשה ובעיקר מחלה קשה חווים החולה והמשפחה הקרובה הליך טראומטי שלעולם לא יגליד.
היכולת של אדם להמשיך מנקודה זו ואילך טמונה בהבנתו כי הצלקת תיוותר לעד והוא חייב לבנות את חייו בידיעה כי הם יהיו שונים מעכשיו.

תפקיד קבוצת תמיכה או גורם מקצועי אחר היא להטמיע נושא זה.

אני לצערי גם אחרי 4 שנים לא הטמעתי זאת לגמרי.

אמיר..
נקרע הלב לקרא הודעות כמו שלך.וכן צר לי אבל הילדים חולים בדיוק כמו המבוגרים במחלות הנוראיות האלה..אני עוסקת בתחום החינוך לגיל הרך ורציתי רק לבקש מכם לשמור כמה שאפשר על שגרת היום עבור הילד. לייצב כמה שניתן את סדר היום לנהוג בעקביות ולא לוותר על תהליכים התפתחותיים שהילד אמור לעבור בגילו.
כמו כן לא משנה כמה אתם חרדים כואבים או עצובים אנא מכם אל תראו זאת לילד. חרקו שיניים תבכו לתוך הכרית אבל לידו תמיד חייכו ושדרו חיובי.אל תשכחו הילד קולט מסרים לא רק מילוליים הוא מבין גם הבעות פנים טון דיבור ועוד. נסו לחזק אחד את השני להעזר במשפחה והכי חשוב לחשוב חיובי ולהאמין -מחשבה חיובית מרפאה את הגוף. נסו להצחיק את הילד כמה שיותר לשמח אותו לגרום לו אושר .אל תתנו לו הרגשה שהוא שונה מאחרים גם אם הוא מרותק למיטה לפעמים.
אני מחזקת את ידיכם מחבקת אתכם ומאחלת לכם שנה טובה והחלמה מהירה ...רק אל תפסיקו להאמין והכל יהיה בסדר .לילדים יש אלוהים משלהם ששומר עליהם !!!
מקווה מאוד לראות בקרוב הודעה על החלמה מהירה

היי אמיר
תמיד נפלא לראות את העידוד של כולם, אך בימים אלה כשנה לאחר כתיבת ההודעה המקורית חשוב שגם אתה תעודד את המשפחות מהמקום בו אתם נמצאים וכך גם דותן המקסים
באחולי שנה טובה, שגרתית (לטובה) ומלאת בריאות
עדי

קודם כל התשובה היא כן!
תקופת ההסתגלות הראשונה לאחר האבחנה היא קשה אך בסוף מתרגלים למציאות של בית - בית חולים.
הדרך הכי טובה להתמודד עם מה שמחכה לכם זה על ידי התמודדות לטווח קצר יותר. כל שבוע תעמידו לפניכם צפיות ראליות בהתאם למצבו של ילדכם.
אל תעמידו צפיות גבוהות מדי על מנת למנוע אכזבות כגון מתי הולכים הביתה? מתי הסיכוי לאשפוז חוזר? תשובות של בדיקות? ואתה תראה שעם כל בשורה טובה אתם תצברו כוחות להתמודדיות הבאות שמחכות לכם.
תחשבו שכל טיפול שאתם עוברים אתם מתקרבים לתוצאה המיוחלת של הבראה.
הרבה אורח רוח ואופטמיות.
רפואה שלמה
חנה

היי אמיר,

כמה שאני מבינך לליבך...שהרי הייתי בדיוק באותו המצב.
האם שפיות חוזרת מתישהוא....כן..אבל זה לא הזמן לחשוב על כך.
כרגע אתם במלחמה קשה..ואין זמן לספור פצועים בשטח אלא להביט לעבר המטרה בנחישות לנצח.
עוד יבואו ימים של רוגע ושלווה, וכן גם השפיות תחזור לביתך.
בינתיים, נסו לחטוף רגעים של מנוחה...מסעדה טובה לשעתיים או אפילו כוס קפה.
אם תרצה לשוחח אני זמינה גם בנייד ב- 7798400 - 050