מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- סבתא שלי חולת סרטן והחליטה לוותרח. קראוס18/08/2009
שלום לכולם.
אני בת 13 ולפני כמה ימים ההורים שלי הודיעו לי ולאחים שלי שסבתא שלנו, האהובה כל כך, חולה בסרטן ריאות. היא כבר לא כ"כ צעירה (בת 71) ומצד שני לא קשישה או סיעודית ובדרך כלל מצבה טוב. העניין הוא שכשהלכנו לבקר אותה בבית החולים וניסינו לעודד אותה, היא הודיעה שאין לה שום כוונה להילחם ושהיא מחכה לסוף שיבוא, כך לפי דבריה, מהר מאוד.
זה מאוד העציב אותי ואני לא מבינה מאיפה הגישה השלילית הזו. ניסיתי להמשיך לעודד אותה, אולי היא תבין ותשנה מחשבה, אבל זה לא עבד והיא נשארה בשלה.
השאלה שלי היא מה אני יכולה לעשות בנידון? יש איזושהי דרך לשכנע אותה שלא תוותר? אפילו הרופאים אומרים שטיפולים יכולים לעזור, אז למה לזרוק את החיים לפח בלי מלחמה?
תודה רבה, אשמח לעזרתכם.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר לדעתי - את צריכה לקבל את החלטתה
הילה26/08/2009אחרי הכל, היא אישה מבוגרת ונשמעת צלולה - לא נראה לי שצריכים להתערב בהחלטתה, מעבר לניסיונות שכנוע כפי שעשית כבר.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהגם סבתא שלי
איילת הלר29/08/2009גם סבתא שלי הודיעה לי בערך לפני שבוע שהיא מפסיקה להילחם. היא בת תשעים וחמש עוד מעט ואני בת קרוב לארבעים. העצב שלי הוא עצום והכאב גם. אני לא רוצה שהיא תפסיק, אני רוצה שהיא תהייה איתי כמה שיותר.
אבל לה זה קשה.
היא כבר לא רוצה יותר
ואני נאלצתי לבכות המון המון
ולהצטער
אבל לא נשארה לי הרבה ברירה אלא לכבד את בחירתה.
ועכשיו אני משתדלת למצות את הזמן שנשאר לנו ביחד.
כתבתי את כל המתכונים שלה
שאוכל לייצר זיכרונות חושיים אחרי לכתה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אנוכיים ומרוכזים בעצמכם?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)

