התייעצות

היי דני
אתה צודק- לא תוכל להרגיע את אחותה ובעלה אבל בהחלט תוכל לתת להם תמיכה נפשית, וזה לא פחות חשוב.
יש להם ילדים נוספים? אם כן, מי דואג להם? כאן למשל תוכל מאוד לעזור ולהוריד מהם את הנטל הזה.
אם לא, תציע להם בשעות שבין בדיקה לטיפול להחליף אותם פעם, שיצאו להתאוורר. המנוחה הקצרה הזו תורמת המון.הם יהיו אסירי תודה.
לגבי אוכל- כאן ניתן להעזר בעמותות. בכל בית חולים ישנה עמותה שמסייעת מאוד למשפחות של ילדים חולים, רק צריך לא להתבייש ולבקש.
למשל, ישנה עמותת עזר מציון שמספקת גם אוכל למשפחות של ילדים חולים, הכל כמובן ללא תמורה.
בהצלחה, ואני זמינה גם בנייד ב- 0507798400

שלום לך פסיה מונק
בני למד עם בנך גבי ז"ל ואין לי מילים לנחמך.מאז שחלה אמרתי כל יום תהילים לרפואתו עד שנפטר.
כששמעתי על מחלתו לראשונה הייתי הרוסה,ותיעלתי את הרגשתי לתפילות.
שמחתי בדבר אחד, שכשהיתה לו בר מצוה וכל ההורים בסביבתי (רעננה)התחמקו מהצורך להסיע את הילדים לאולם, התנדבתי אני להביא את בני וחבריו דוקא משום שגבי היה מהאחרונים בחבורה. בדרך הסברתי לבנים שזכותו של גבי שישמחו אותו כמו כולם גם אם עייפנו מההסעות האינטנסיביות למסיבות הבר מצוה בכל רחבי הארץ. גם בני וגם החברים שנלוו אליו מאד נהנו בבר מצוה וסיפרו שגבי שמח מאד בבואם. כאמור, היום בדיעבד אני שמחה על כך שבעתיים.
איני מכירה אותך אישית אך כשנתקלתי בך בפורום הזה ,חשוב היה לי להביע את השתתפותי בצערכם.גדלתי במשפחה שכולה ואני יודעת מהו אובדן כזה.
מן השמים תנוחמו.
שושנה

שושנה היקרה

חן חן על ניחומייך הכנים.
אין ספק שכשאנו נזכרים בבר המצווה של גבי ובחברים שבאו ושימחו אותו כל כך זה ממלא את לבנו, ותודה מקרב לב שסייעת בכך.על זה נאמר: , שלח לחמך על פני המים..כי ברוב הימים התמאצנו".
מניסיונך האישי את וודאי מבינה שרק משמיים ננוחם ואנו מתפללים על כך מידי יום.
שושב תודה ושנפגש רק בשמחות!!

פסיה

פסיה ושלומי היקרים.
איתכם בצער ובהתמודדות.

אבי ר.

גבעת שמואל