הודגקין

אני בטוחה שבתקופה שבה ביתך הייתה חולה את היית שם עבורה ב 100% והייתם מאד עסוקות בעשיה
היום שהכל מאחוריך וביתך כבר עצמאית ולפי דבריך נשמע שהיא גם מאושרת את מוצפת בתחושות שדחקת בתקופה של לפני 4 שנים.
קודם כל התחושות שלך אמיתיות מאד ולכל אחד מאיתנו יש ימים קלים יותר וימים פחות קלים.
כשאת מרגישה כפי שאת אומרת "חרב עולמך" תתקשרי לביתך תשמעי את הקול שלה ותשאלי על הנכד המקסים שלך ובטח תרגישי יותר טוב.
אני ממליצה שתדברי עם ההורים לילדים שהיו מאושפזים באותה תקופה עם ביתך בטוח הם יוכלו לספר לך על רגשות דומים.
הזמן עושה את שלו וככל שהזמן יעבור גם את תרגישי יותר טוב.
תשמחי בחיים ובמתנה שקיבלת בת בריאה, חתן ונכד!!!